הבלוג

לא יזכור. סיפור קצרצר.

אישה אחת מתה. בגלל שהיא מתה היא לא הגיעה בבוקר לעבודה, כך שלא היה מי שינקה את המשרד. שאל המנכ"ל למה לא נקי אמרו לו שהעובדת ניקיון מתה. אמר המנכ"ל: מי, הרוסייה? לא, אמרו לו, סימה, הנמוכה הזאתי. המנכ"ל לא זכר אבל אמר: אם אני אראה תמונה אני בטח יזכור, אבל שישלחו עובד אחר. שלח […]

המשך...

חמש הערות על החנטריש. טור באתר גלובס

המילה חנטריש די יצאה מהלקסיקון. פירושה המילולי הוא "הפכפך", אבל השימוש במילה מוכר בהקשרים נרחבים יותר. זה ביטוי כולל, תלוי בהקשר, להבלים, טראש, וולגריות, רמה נמוכה, זיוף והגזמה, שמאלץ. בעצם כל מה שהוא לא רציני יכול להיקרא חנטריש. מסביב לפרשת שליט יש הרבה חינטרושים, והתקשורת היא המקום בו מרבצי החנטריש הם העשירים ביותר. דווקא עכשיו, […]

המשך...

ממרגול לצנעני ומשם לדומראני – אובדן חושים תקשורתי

העוצמה והגסות בה ערוצי התקשורת עטים על מרגלית צנעני מעוררת בי גועל. באותה הגזמה והערצה בה בונים אצלנו סלבריטיז, ככה רומסים אותם עד עפר בשעתם הקשה. סלבריטיז אני כותב ואינני מתכוון למרגלית צנעני הזמרת הנהדרת, אלא ל"מרגול" – לכל ההו-הא מסביב, כשופטת בכוכב נולד, כדמות מתראיינת בכל מקום עד שתוצרי הלוואי של הזמרת נהיים כבר […]

המשך...

על טעם, תרבות, ומעגל סגור

המחזאי המנוח חנוך לוין היה ללא ספק אושיה תרבותית. אוהבי תיאטרון מעריצים אותו ומחזותיו ממשיכים לעלות עד היום. הצלם גדי דגון הוא צלם ידוע. הוא תיעד במצלמתו בתמונות סטילס את חנוך לוין ואת מחזותיו ברגעים שונים בחייו המקצועיים. גלריה גבעון הידועה בתל אביב מציגה עכשיו את התמונות האלה על קירותיה ביוזמת אביב גלעדי. בחדשות ערוץ […]

המשך...

לא כל שיהוק ראוי לשיווק

קראתי בכפולת עמודים של אחד מעיתוני הערב, לא זוכר איזה, כתבת ענק על הצעת חוק חדשה של ניסים זאב מש"ס. על פי ההצעה ישראל תעבור לשיטת המושבעים במקום השיטה המשפטית הנוהגת. גיחכתי מתחת לשפמי, לא בגלל שאני תומך או מתנגד (אני מתנגד!) להצעה, אלא בגלל שהיא הצעה מופרכת מבחינת הסיכויים שלה. העובדה שלחבר כנסת יש […]

המשך...

האמת מאחורי "נטש בזעם"

האגדה מספרת על חבר כנסת אחד שלא ידע מילה באנגלית אבל אהב מאוד להשתתף בוועידות בינלאומיות בחו"ל, בקוקטיילים ושאר תענוגות מסוג זה. הבעיה היתה שלעיתים הוא נדרש גם להשתתף בפאנלים בהם צריך להתבטא קלות. האנגלית שבפיו לא השכילה למלא את הדרישות המינימליות ולכן הוא למד רק משפט אחד באנגלית ואותו הוא שינן לעצמו לאורך כל […]

המשך...

3 הרהורים נגד כיוון השעון

1. אלי ישי דווקא אוהב את שעון הקיץ, ככה הוא אמר בטלוויזיה, והיה שמח אם הוא היה נמשך עוד חודשיים. אז למה הוא לא רוצה שנהיה "כמתוקנות שבאומות"? כי אנחנו עם ישראל ויש רק עם אחד כזה ויום כיפור אחד כזה. ככה הוא אמר בטלוויזיה. איך זה קשור? זה קשור כי אם נהיה כמתוקנות שבאומות […]

המשך...

פגשנו את מורדילו

מורדילו הוא הקריקטוריסט האהוב עלי. אתם אולי לא מכירים את השם, אבל כשתראו את היצירות שלו תיזכרו מייד. תמיד רואים שם את האיש הקטן העומד מול איתני הטבע או כוחות-אדם הגדולים ממנו. מורדילו, יליד ארגנטינה שחי ויוצר בפאריס הגיע בשבוע שעבר לארץ לפסטיבל הקומיקס והאנימציה, וכל משפחתנו התייצבה לשמוע מה יש לאיש בן ה-78 לומר. […]

המשך...

פוסט קצר על צרות ועל הקב"ה

על הלוח בחדר המכינה הקדם-צבאית בלוד מצאתי את השורה היפה הזו: "אל תאמר לקב"ה שיש לך צרות; אמור לצרות שיש לך הקב"ה". אני יודע שזה קצת שמאלץ, אבל בכל זאת מדובר במשפט יפה שראוי לשתף בו את הציבור, לפני שיימחק מהלוח ומהזיכרון. זה משפט אופטימי שאיני יודע מיהו מחברו, ומאז שנתקלתי בו באקראי יוצא לי […]

המשך...

כך הצלתי את הפאבים

פתאום, בדקה ה-90 של הדיון בוועדת הפנים המשותפת עם ועדת החוקה זה קרה. יו"ר הוועדה שעסקה בחוק הממשלתי להגבלת האלכוהול דוד אזולאי מש"ס הוסיף הצעה משלו: "אני רוצה שגם בפאבים ובבארים יהיה אסור למכור אלכוהול אחרי 11 בלילה". קודם לכן אישרנו, ארבעת חברי הכנסת שנכחו בישיבה, את הצעת הממשלה שתיאסר מכירת אלכוהול בין 11 בלילה […]

המשך...

שנישאר רק עם אנשים כמוכם?

בדיון הסוער שהיה בשבוע שעבר על "חוק לפיד", התקוטטתי עם חברי הכנסת מקדימה ועם עוד כמה. אני מתנגד בכל תוקף לחוקי הצינון בכלל ולחוק צינון עיתונאים בפרט. אם יאיר לפיד "משתמש" בערוץ 2 בשביל הקמפיין הפוליטי שלו, זו קודם כל בעיה של ערוץ 2 ולא של המחוקק. אם נתחיל להגדיר מיהו עיתונאי ומי חייב בצינון […]

המשך...

הגימיק הכי עצוב

הגימיק הכי עצוב התרחש בבוקר יום רביעי. דיוני המליאה נפתחו ב-11. ב-11 ועשרה, באמצע דבריה של שרת התרבות לימור לבנת התיישבה חברת הכנסת ליה שם טוב על כסאו של שר הפנים אלי ישי בשולחן הממשלה. היושב ראש רובי ריבלין אמר לה כי לא מקובל שח"כ יושב בשולחן הממשלה. ליה שם טוב הגיבה שהיא מביעה בכך […]

המשך...

איך הופכים פושע לגיבור

בעמוד הראשון של "מעריב" מערב שביעי של פסח ניבטה תמונתו העצובה של יורם לנדסברג "הקאמבק של שודד פדני". מסתבר שהשודד הוותיק נלכד שוב השבוע כשהוא שודד קיוסק. דפדפתי לעמ' 7 כדי להתעדכן ופה כבר נפרש לעיניי סיפור קורע לב. עד עכשיו אני לא מצליח לעצור את הדמעות. הנה לכם טקסטים נבחרים ובסוגריים ההערות שלי: כותרת […]

המשך...

ארץ נהדרת של מכחישי שואה

ב"ארץ נהדרת" – תוכנית הסאטירה הפופולארית-מדי ביחס לביצועיה האחרונים, ממשיכים להתכתש עם כצל'ה, חבר הכנסת יעקב כץ העומד בראש הוועדה לטיפול בסוגיית העובדים הזרים. כצל'ה הציע להקים עיר מיוחדת למסתננים מאריתריאה ומסודן, והדבר עורר בעיתונות שלנו את האסוציאציות הצפויות. גם אני חושב שזה לא ריאלי (וגם לא הכי הומאני) להקים עיר עבודה למסתננים, אבל בניגוד […]

המשך...

פרשת הקברים באשקלון: מדריך לדמגוג

בפרשת ליצמן ובי"ח ברזילי נצטברו על שולחננו מספר נאה של קלישאות ודמגוגיות. הכל מתובל יש להודות גם בשנאת חרדים עסיסית שקיבלה הזדמנות עכשיו להתגבר באופן כביכול "לגיטימי". והחרדים מצדם, כמו הדתיים-לאומיים בתורם, מתקפדים עכשיו ברחמים עצמיים על כך שהעולם כולו נגדם ו"ממש אנטישמיות" ושאר ירקות וזעקות שבר. טיעון דמגוגי הוא טיעון שבשמיעה ראשונה אתה אומר […]

המשך...

מחריגים. הלוביסטים של האלכוהול בפעולה

חוק המלחמה באלכוהול שאני אחד מהשותפים לו עבר בכנסת. נחמד. אבל לא כל החוק עבר. הייתם צריכים לראות את עדרי הלוביסטים שעטו על החוק ועשו בו שמות. כולם רוצים להחריג. להחריג פירושו להוציא מתחולת החוק עניינים שונים כדי שהמלחמה בשכרות לא תכלול את הקליינט של הלוביסט. שדולן אחד מנסה לשכנע אותך שחייבים להוציא את היין מחוק […]

המשך...

חכמים, היזהרו בחתימותיכם

בסוף השבוע פורסם מכתב תמיכה של גדולי הרבנים החרדים באליאור חן. זה אותו "רב" שחשוד ונאשם בהתעללות בילדיה של אישה אומללה. החשדות כל-כך חמורים שאני אפילו לא רוצה לחזור על מקצת התיאורים על האלימות הקשה של האיש הזה, אלימות ששלחה ילדים לבית חולים, אחד מהם שוכב שם עד היום במצב קשה. והנה מתפרסם מכתב בחתימת […]

המשך...

רצוא ושוב עם לוט, מאת מיכל אורבך

הפעם מתארחת בבלוג מיכל אורבך שהיא אשתי ותלמידה במתן ירושלים. הנה קטע (מצוין, אבל אני לא אובייקטיבי) שכתבה לבלוג באתר של מתן. רצוא ושוב עם לוט / מיכל אורבך בשיעור 'מדרש השבוע' של הרב דניאל אפשטיין על פרשת בשלח, שמענו בין השאר על "נבוכים הם בארץ", אבודים במדבר. מצד אחד זו פרשת האמונה: "ויאמינו בה' […]

המשך...

ישראלים אנטי-ישראלים

אני כבר רואה ניצני מאמרים של כל מיני חוכמולוגים עגולי משקפיים (איזה כיף להשתמש בקלישאות) שתוקפים את קמפיין "מסבירים ישראל" של משרד ההסברה והתפוצות. בתשדיר הטלוויזיה רואים קריינית צרפתייה המספרת על קולות מלחמה הנשמעים בישראל כשברקע רואים זיקוקי די-נור של יום העצמאות. הפער בין הדיווח לבין המראה, מלמד באופן הומוריסטי על הדרך המעוותת בה מסוקרת […]

המשך...

היה לי נאום טוב. אז מה?

השבוע היה לי נאום טוב. הוא מופיע בדיווחים שלי באתר וכותרתו היא "בתי החולים הם מקומות קדושים". דיברתי בו על כך שבתי חולים, בתי אבות ומוסדות רפואה ומחקר ראויים שנתייחס אליהם באותה אהבה וחרדת קודש בה אנו מתייחסים למקומות קדושים מבחינה דתית. נאום טוב הוא נאום שמעורר הזדהות, שנאמר בדם לבך, שמנוסח באופן שיזכרו אותו. […]

המשך...

"פרשת הרב אלון". מילים ראשונות בכתב

על הפרשה של הרב מרדכי אלון כבר נכתב ועוד ייכתב וייאמר רבות. מאז התפוצצה הפרשה ביום שני בערב, קיבלנו עשרות פניות לראיונות. אין תוכנית טלוויזיה ורדיו חשובה שלא ביקשו ראיון, תגובה, טור וכדומה. התלבטתי קשות. מצד אחד, אי אפשר להיעלם ולא להגיב בסוגיה ציבורית כל כך חשובה ועדינה כאחד. מצד שני, הכל רגיש ונפיץ וכל תגובה […]

המשך...

צניעותנות זה ביזנס

בשבוע שעבר רעשה הארץ על שדרוג טיסות הח"כים. כאחד שלא מרבה לטוס בכלל, גם לא בשליחות הכנסת, אני רואה במיתקפה העיתונאית חלק ממסע כמעט-מכוון של העיתונות נגד חברי הכנסת. העיתונות, במנגנון סמוי של חנפנות לדעת קהל, מעוניינת להגזים בחשיפת "שחיתויות" ו"נהנתנות" של חברי כנסת ושרים, גם אם מדובר בהוצאות סבירות או הכרחיות של חברי הכנסת. […]

המשך...

פגשתי את אובמה (עם עוד 3000 איש)

אולם הכנסים הענק במלון הילטון וושינגטון היה עמוס. 300 שולחנות בני עשרה מושבים סביב כל אחד, ובכל זאת היה מקום לכולם. אנחנו, עם המנה הכשרה שלנו, ישבנו עם חבר פרלמנט מליבריה, שני חברי פרלמנט רומנים, פרלמנטרית מאתיופיה, איש עסקים מקנטקי, עורך דין מאילינוי ועוד כמה שלא הספקתי להכיר. זהו "מועדון ארוחת הבוקר", ארגון עולמי של חברי פרלמנטים […]

המשך...

הביקור באושוויץ: כמה הרהורים ותמונות

קור נורא אושוויץ הוא במקור מחנה צבאי שהוקם כעשור וחצי לפני מלחמת העולם עבור הצבא הפולני. המבנים מוארכים, אחידים. אם אתה בא לשם בלי לדעת מה קרה שם – אתה לא יכול לדמיין. אבל אנחנו כמובן יודעים. שלושה קילומטרים משם מחנה בירקנאו, האמת היא שהוא מחנה ההשמדה הגדול יותר. בעוד שבאושוויץ מתו המונים מעבודה קשה […]

המשך...

משורר שלא בידיעתו

 בשבת התארחנו בחיספין שברמת הגולן לאירוע משפחתי (מזל טוב ליצהר והודיה לנישואיהם) ועל קיר בית הכנסת מצאתי פתאום שיר חורף נחמד. מה עושה שיר על קיר בית הכנסת? בדרך כלל מעטרים את קירות בתי הכנסת פסוקי תפילה, פה ושם סמלי השבטים או לוח זיכרון. אבל שיר? הנה השיר:       בא,      משיב הרוח,      ותן טל ומטר.     […]

המשך...

חוסר הנימוס של ח"כ בארכה

אין לי שום בעיה עם הצטרפותו של ח"כ מוחמד בארכה למשלחת הכנסת לאושוויץ. בעוד עשרה ימים ייצאו מספר ח"כים, ואני ביניהם, לטקס יום השואה הבינלאומי באתר ההשמדה. הצטרפותו של ח"כ ערבי, אזרח ישראלי לביקור נראית לי מובנת מאליה. זו אגב לא הפעם הראשונה שח"כ ערבי משתתף בביקור כזה, כך שבעיני התנפלותו של ח"כ דני דנון נגד […]

המשך...

ישראל – צולע על ירכו

ביום חמישי השתתפתי בסיור של עמותת נגישות ישראל בתל אביב. ביקרנו במסעדות כדי לבדוק את הנגישות של המקומות האלה לנכים ולמוגבלים. בסוף הערב התקיימה ארוחה ובה חשנו פחות או יותר איך זה להיות מוגבל ולו לכמה דקות. מנה ראשונה אכלנו בלי לראות, מנה עיקרית עם כפפות קשיחות על הידיים שנרגיש משהו ממוגבלות פיזית כזו. שמענו […]

המשך...

הבחירה שלי לשטרות: הרב קוק, נעמי שמר, אצ"ג ואלתרמן

אחרי שההצעה להטביע את דיוקנותיהם של מנחם בגין ויצחק רבים ירדה כנראה מהפרק, הגיעו לשלב הגמר עשרה אישים מהעבר הרחוק והקרוב של מדינת ישראל והתנועה הציונית. ההתלבטות ודאי קשה ואני רוצה לתרום את חלקי להכרעה. ההצעה שלי בהתחשב בעשרת הדמויות שמתוכן ייבחרו השטרות המאושרים היא מאוזנת, הוגנת, מנומקת

המשך...