אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, אני לא יודע אם אני ישן בזמן ממשלת הליכוד טוב מאשר בזמן ממשלת קדימה. אני יכול להגיד לכם שאני ער יותר טוב. כשאני רואה מה הממשלה הזאת עושה לעומת הממשלה שלכם, הגעגועים לא מזרימים דמעות לגרוני. יש לי הרגשה שגם הציבור לא זוכר בערגה כל כך גדולה את ימי קדימה בממשלה.

למה אנשים מקדימה הולכים בזוגות? הם הולכים בזוגות כי זה טוב ללכת בזוגות. אחד אומר: למה אתה מכניס את אתרי המורשת, קבר רחל ומערת המכפלה, לתוך הרשימה? השני אומר: אז למה לא הכנסת את אתרי המורשת, אדוני ראש הממשלה, לתוך הרשימה? אחד אומר: למה אתם מקפיאים את ההתנחלויות? והשני אומר: כל ההקפאה הזאת זה "בלוף" שהרי בונים כמו קודם. אתם הולכים בזוגות.

היתה פעם מפלגה אחת שאמרו עליה שגם הם הולכים בזוגות וכדאי להם להקים ספרייה ניידת: אחד יביא את הספרייה, השני יביא את הניידת. אני חושב שבמפלגה שלכם, לפחות בעבר – ואני לא רוצה להשמיץ את חברי הכנסת הקיימים – היו לכם גם אנשים שיכולים להביא ספרייה והיו לכם אנשים שהיו יכולים להביא ניידת. היה גם מזה וגם מזה.

כן, היום רק ספרייה. כולם רק קוראים כל הזמן. זה לגבי המפלגה ששלטה בממשלה הקודמת.

אבל, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות גם אליך וקודם כול לברך על התוכנית של אתרי המורשת. היא תוכנית חשובה מאוד. מעבר לתוכנית עצמה ולהשקעת הכספים, יש אמירה ערכית שאנחנו משקיעים בציונות שלנו ובמורשת שלנו. חבל ששני האתרים החשובים לא נכנסו מלכתחילה לרשימה, אבל אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה: גם כשמקבלים טלפונים אולי לא נעימים מידידים ממצרים שזה לא בסדר וזה מסכן את האזור, צריך לפעמים להגיד לידידים שלנו – – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

לא קיבלת טלפון, אבל מסר באמצעות מישהו אחר?

אורי אורבך (הבית היהודי):

עוד יותר טוב. ולא עלה הנושא של אתרי המורשת?

אורי אורבך (הבית היהודי):

אני משתמש בפרסומים בעיתונות הישראלית.

אורי אורבך (הבית היהודי):

בסדר, לא משנה. אם עכשיו, בעקבות הנאום הזה, יפנו – – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

אני אומר: היה כי יפנו – אני לא מאמין שיפנו אבל נגיד שיפנו – מארצות מסוימות, שהיינו פעם אתן במצב מלחמה והיום אנחנו במצב שלום, ויתלוננו על זה שהכללנו אתרי מורשת שלנו בתוך האתרים האלה, צריך להגיד להם: כן, זאת המורשת שלנו. אפשר להרגיע אותם כל מיני הרגעות, אבל אלו אתרי המורשת שלנו, ואנחנו לא צריכים להתנצל ולא צריכים לחכות להסכמות של אבו מאזן ושל הפלסטינים עד שיואילו בטובם לבוא לשולחן הדיונים. יבואו או לא יבואו – המורשת שלנו היא המורשת שלנו, והאתרים האלה הם האתרים שלנו.

לכן, לא להתרשם מאלופי העולם באיומים, שאלו הפלסטינים. נזכור, בין שאנחנו באופוזיציה ובין שאנחנו בקואליציה, שיש מקומות שאנחנו לא זזים מהם בשלום או, חלילה, במלחמה, כי הם האתרים שלנו והם המורשת שלנו. חן-חן.