בשבת התארחנו בחיספין שברמת הגולן לאירוע משפחתי (מזל טוב ליצהר והודיה לנישואיהם) ועל קיר בית הכנסת מצאתי פתאום שיר חורף נחמד. מה עושה שיר על קיר בית הכנסת? בדרך כלל מעטרים את קירות בתי הכנסת פסוקי תפילה, פה ושם סמלי השבטים או לוח זיכרון. אבל שיר? הנה השיר: 

     בא,

     משיב הרוח,

     ותן טל ומטר.

    ברכי נפשי.

זה השיר הקצר, הוא פונה לבורא משיב הרוח ומבקש שיבוא ויתן טל ומטר ואז נפשנו תברך אותו.

שיר? לא באמת. מדובר בלוח שיגרתי של בית כנסת המזכיר למתפללים תזכורות-תפילה שונות הקשורות ללוח השנה ולשבת הספציפית הזו. כולם קראו הודעות ואני מצאתי שיר. כל שורה אמרה משהו אחר ואין קשר בין שורה לשורה, בין שורה לשירה.

"בא" זה בסך הכל שם הפרשה שקוראים השבוע, פרשת בא אל פרעה.

משיב הרוח יש לומר בחורף ולא בקיץ. מתפלל יקר, אל תתבלבל עם מוריד הטל שאומרים בקיץ.

ותן טל ומטר הוא ברכת הגשם שאומרים בחורף.

ברכי נפשי זהו הפרק מתהילים שיש לומר במנחה של שבת בשבתות החורף.

וכך גבאי אחד של בית כנסת, בכלל לא לירי, אחרון המשוררים, יוצר לו שיר חורף קטן וחמוד מדי שנה, באותה שבת, והוא אפילו לא יודע. בוא/משיב הרוח/ותן טל ומטר/ ברכי נפשי. וזה העיר בי מחשבות יפות על שירה בלי כוונה, ועל תפילה עם כוונה ועל גשמי ברכה ומילות תודה.

ונפשי בירכה את המשורר, ואת מי שהשיב בו רוח שירה.

תגיות: ,