האוהדים חסרי התרבות של בני סכנין השתוללו בזמן נגינת "התקווה" בטדי, שרקו בוז וקראו קריאות לאומניות בערבית. אבל כפי שרגילים אצלנו, נהוג לתת להם "הנחת-ערבים". כאילו ככה זה אצלם, מה לעשות, מעלש. קריאות גזעניות נגד ערבים – מעשה פסול המזכה אותך בצדק בשלילת נקודות-ליגה; אבל ביזוי ההמנון הלאומי שלנו עובר לידינו כאילו לא קרה כלום, וכבודנו מחול. כי אצלנו התרגלו למחשבה הנואלת שלערבים מותר הכל. כי הם נורא מקופחים, והכיבוש, והקשקוש, ואין להם ביוב זורם וכל ההבלים האלה. אז בגלל שיש להם ילדות עשוקה מותר להם להוציא לנו אצבע משולשת בהמנון הלאומי שלנו. צריך לומר לאוהדי סכנין באמצעות עונש ראוי כי אנחנו לא מוכנים לעיסקה הזו. כן, אנחנו פטריוטים ויהודים לאומיים ואצלנו לא מבזים את ההמנון בציבור. נכנסים על זה לכלא, מקבלים על זה קנס, יורדים על זה ליגה. ושלא יתבלבלו בין ליגת העל לליגה הערבית.

אני לא מצפה שהם ישירו במלוא גרון את "נפש יהודי הומיה", למרות שעדיף לכל ערבי במזרח התיכון לחיות בחורף היהודי בישראל, מאשר באביב הערבי בסוריה או במצרים, אבל זכותנו לדרוש שמי שלא רוצה לשיר, שלפחות יסתום. אתם אזרחים? תתנהגו כמו אזרחים, לא כמו עדר פראים מוסתים שאף אחד לא רוצה להתעסק איתם.

לא מדובר פה על כדורגל, אלא על תרבות. סכנין יכולה להבקיע שלושה ואפילו חס וחלאילה שישה שערים לרשת של בית"ר, אבל על קריאות לאומניות במשחק כדורגל, ועל התפרעות בזמן ההמנון הלאומי הם צריכים לחטוף כזה עונש, שכל סכנין תשיר בפעם הבאה לא רק את התקווה אלא גם את "עם ישראל חי". בינתיים, לאוהדים המתפרעים של בית"ר ירושלים צריך להביא משטרה, לאוהדים של סכנין צריך להביא את המדינה.

(פורסם בידיעות אחרונות, ספורט, 6.2.12)