החרון הפמיניסטי כבר בעיצומו, צדק וצדקנות משמשים בעירבוביה, הדתיים טרם החליטו אם להיעלב (אין צורך להגזים – מציע המחוקק), וכשירות לקוראי הבלוג שלי אנו מביאים לכם במסגרת המחלקה לניתוח טקסטים את התמליל המלא (המלא!) של התבדחות שלושת הגנרלים: רב אלוף במיל אהוד ברק, רב אלוף בני גנץ ואלוף משנה אופק בוכריס מח"ט גולני: בסוגריים ליד כל שורת טקסט – ניתוח ופרשנות:

שר הביטחון ברק: "מי זה הבנות פה, מהגדוד או מהחטיבה? מהאוגדה?" (שאלת מידע תמימה)

הרמטכ"ל גנץ: "הן בהפסקות שרות… בהפסקה הן מתחילות לשיר". (הומור. התייחסות לאירועי הימים האחרונים: אם יש כאן בנות כנראה שתפקידן לשיר. ניחוח שוביניסטי קל והתבדחות על חשבון הדתיים המקפידים לא לשמוע בנות שרות).

מפקד חטיבת גולני, אל"מ אופק בוכריס: "אין בעיה שישירו שירה, סולו, הכל יהיה בסדר". (הומור. חנופה למפקדו. לועג לדתיים והקפדתם שלא לשמוע זמרת השרה סולו, זורם עם הבדיחה של גנץ)

שר הביטחון ברק: "יש פה את דנה מהתקשורת של השר, היא מושבניקית. היא יכולה לשיר בלי מדים. זה יותר…" (הומור. ניחוח שוביניסטי, אבל "לשיר בלי מדים" יכול להתפרש גם שהיא אזרחית ולא חיילת. הרמה להנחתה)

מפקד חטיבת גולני, אל"מ אופק בוכריס: "כל עוד היא בלי מדים ועם בגדים זה בסדר". (חנופה, הפעם לשר הביטחון. מח"ט גולני נסחף וזורם עם הבדיחה של השר. מפרש את בלי מדים במשמעות הסקסיסטית.)

הרמטכ"ל גנץ (בפנייה לנציג גלי צה"ל שנמצא בסיור): "גל"צ, זה לא משודר האירוע הזה. גם אם זה הסקופ של החיים שלך. זה נשאר אצלך בטייפ". (קוטע את ההתבדחות כשמבין שהשיחה הוקלטה. האם אמר זאת בהומור? כנראה שהתכוון ברצינות. מצביע על הבעייתיות ביחסי רמטכ"ל ותחנת הרדיו שלו))

הרמטכ"ל גנץ (בפנייה לכתב חדשות ערוץ 2): "גם אליכם זה… אחרת זאת תהיה הכתבה האחרונה. חבל… שלא תהיה זו הכתבה האחרונה, כמו המלחמה האחרונה. אני מבטיח לך שזו תהיה הכתבה האחרונה". (מבין שהסיטואציה הסתבכה, והופך אותה להומור. כאילו מאיים על כתב ערוץ 2 ומגזים את האיום כדי שיהיה ברור שזה לא באמת, ושגם האיום על כתב גל"צ היה בצחוק).

סיכום: זו היתה שיחת בנים רגילה למדי, ודאי בסביבה צבאית, שלרוע מזלם הוקלטה, ולמזלם לא הידרדרה נמוך יותר. ברק התחיל, גנץ סיבך, בוכריס הכניס אלמנטים הכי-בעייתיים וברק סיבך עוד קצת. בנוסף לשיחת-בנים הזו הוסיף גנץ לבדו את החצי-איום על התקשורת, מה שהחמיר את משמעות הקטע הראשון. אם גם הוא מבין שהקטע בעייתי, כנראה שהקטע מאוד בעייתי.

מסקנות: א. לא צריך להגיד כל מה שאתה חושב, בעיקר אם אתה בכיר במערכת הביטחון. ב. הומור וניואנסים והקשרים הם סחורה שקשה להסביר בתקשורת שלנו. ג. אם אתה כבר מתלוצץ – הקפד ששום דבר לא מוקלט.