הכנסת השמונה-עשרה

 הצעת חוק של  חברי הכנסת                נחמן שי                                                      אורי אורבך 

                                                            איתן כבל

                                                            ישראל חסון

                                                            מירי רגב

                                                            שלמה מולה

                                                            רונית תירוש

                                                            אורית זוארץ

                                                            מגלי והבה                                           

                                                           פ/2572/18                              

 

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התש"ע–2010

תיקון סעיף 1

1.

בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא:

 

 

""אזור" – כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967;

 

 

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

 

"הצעה מתוצרת הארץ" – הצעה למכרז שרכיב הטובין בה הוא מתוצרת הארץ, רכיבי העבודה והשירותים שבה הם ישראלים בהתאם לנסיבות המכרז וצרכי המזמין;

 

 

"טובין מתוצרת הארץ" – טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר רכיב הטובין בהצעה;

 

 

"ייצור" – הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים;

 

 

"מחיר הצעה" – לרבות מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה, ולענין טובין מיובאים – מחיר ס.י.פ. בנמל בישראל ובכלל זה מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה;

 

 

"ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין שאינם מתוצרת הארץ או קבלן לביצוע עבודה שאינה ישראלית או ספק שירותים שאינם ישראליים;

 

 

"עבודה ישראלית" – עבודה בתחום הבינוי או התשתיות המבוצעת בידי קבלן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בעלות העבודה מהווה 60% לפחות ממחיר רכיב העבודה בהצעה;

 

 

"שירות ישראלי" – שירות המוענק בידי ספק שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בעלות השירות מהווה 70% לפחות ממחיר רכיב השירותים בהצעה."

הוספת סעיפים 2ג עד 2ו

2.

אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"העדפת תוצרת הארץ

2ג.

(א)      על אף האמור בסעיף 2(א) ובכל דין יכלול המזמין במסמכי מכרז, ובמכרז פומבי – גם במודעה בעיתונות – תנאי שלפיו במסגרת אמת המידה של המחיר, תינתן העדפה של 15% להצעה מתוצרת הארץ, בהתאם לסעיפים קטנים (ד) עד (ח); לא כלל המכרז אמות מידה אחרות זולת המחיר, יחולו סעיפים קטנים (ד) עד (ח), בשינויים המחויבים.

 

 

 

 

 

 

(ב)       בהתקשרות של חברה ממשלתית או יחידת סמך ממשלתית, שמייצאת לפחות 30% מתוצרתה, יהיה שיעור ההעדפה כאמור – 10%.

 

 

 

 

 

 

(ג)       במסמכי המכרז יידרש מציע, כתנאי לקבלת ההעדפה, לצרף להצעה אישור מאת רואה חשבון בדבר שיעור המרכיב הישראלי בהצעה, תוך הבחנה בין רכיב הטובין, רכיב השירותים ורכיב העבודה לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ד)       היה אמור לזכות במכרז ספק חוץ, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בו ללא העדפה, ישקלל המזמין בשנית את ההצעות מתוצרת הארץ באופן שלעניין אמת המידה של המחיר יובא בחשבון המחיר לאחר הפחתת שיעור ההעדפה הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, ממחיר ההצעה לאמור – מחיר ההצעה מתוצרת הארץ יחולק ב- 1.15 או 1.10, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ה)      קיבלה הצעתו של ספק החוץ הזוכה את התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר לאחר השקלול הנוסף כאמור, ייבחר אותו ספק כזוכה במכרז.

 

 

 

 

 

 

(ו)       קיבלה הצעה מתוצרת הארץ תוצאה משוקללת זהה לזו של הצעת ספק החוץ או גבוהה ממנה, יציע המזמין למציע אותה הצעה להתקשר עמו במחיר שבו תקבל הצעתו תוצאה משוקללת זהה לזו של ספק החוץ.

 

 

 

 

 

 

(ז)       לא הסכים אותו מציע להתקשר כאמור בסעיף משנה (ו), יציע המזמין הצעתו כאמור, לשני מציעים נוספים של הצעות מתוצרת הארץ, ובלבד שהתוצאה המשוקללת של הצעותיהם אינה נמוכה מזו של הצעת ספק החוץ; הפניה תיעשה לפי סדר התוצאה המשוקללת של ההצעות, מן הגבוהה לנמוכה.

 

 

 

 

 

 

(ח)      לא הסכים אף אחד מאותם המציעים להורדת מחיר כאמור, תיערך ההתקשרות עם מציע ההצעה מתוצרת הארץ, שלאחר הפניה לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) קיבלה הצעתו את התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר.

 

 

פיצול מכרז

2ד.

(א)      במכרז ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים והניתן לפיצול, יכללו מסמכי המכרז הוראה שלפיה רשאי המזמין להקטין את היקף ההתקשרות עם ספק חוץ ל-50% ללא שינוי במחירי היחידה.

 

 

 

 

 

 

(ב)       ההחלטה על הזוכה במכרז כאמור, תיעשה בהתאם לאמור בסעיף 2ג; היה אמור לזכות במכרז ספק חוץ, יתן המזמין אפשרות למציע בעל הציון המשוקלל הגבוה ביותר של הצעה מתוצרת הארץ, להתקשר עמו לגבי 50% מהיקף המכרז, במחיר ההצעה של ספק החוץ.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הסכים המציע של תוצרת הארץ להתקשר במחיר ההצעה של ספק החוץ כאמור, ייחתם הסכם בהיקף של 50% משווי ההתקשרות עם ספק החוץ שזכה, והסכם בהיקף של 50% הנותרים עם המציע של תוצרת הארץ; דחה המציע של תוצרת הארץ את ההצעה, ייחתם הסכם במלוא שווי ההתקשרות עם ספק החוץ.

 

 

תחולת סעיפים 2ג ו- 2ד

2ה.

בסעיפים 2ג ו-2ד –

 

 

 

 

 

 

"מזמין" – המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, רשות מקומית, תאגיד מקומי ותאגיד המעניק שירותים בתחום המכרזים לאחד מאלה, למעט חברה אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975[2], לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק זה, וחברה-בת של חברה כאמור;

 

 

 

 

 

 

"מכרז" – לרבות מכרז להקמתו של מיזם שבו המזמין אינו מממן את הקמתו או מיזם שבו התמורה עבור תפעולו תינתן על ידי צד שלישי או הליך התקשרות תחרותי שאינו מכרז.

 

 

הגבלת תחולה

2ו.

סעיפים 2ג ו-2ד יחולו ככל שאינם סותרים התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית ובלבד שזו אושררה בידי הכנסת."

תיקון סעיף 3א

3.

בסעיף 3א לחוק העיקרי, פסקה (א)(1) – בטלה.

דברי הסבר

כללי           העדפה של תוצרת הארץ בתחום רכש הממשלתי הינה כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. נוסף על כך, רכש של תוצרת הארץ מפחית את עלויות השינוע של מוצרים, דבר התורם להפחתת הפגיעה באיכות הסביבה ברמה הגלובלית והארצית כאחד.

סעיף 3א(א)(1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק), מסמיך את הממשלה לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תקנות בעניין העדפת תוצרת הארץ. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה–1995 (להלן – התקנות), המסדירות את העדפת תוצרת הארץ ברכישת טובין. תקנות אלה כפופות להוראת סעיף 5א(ב) לחוק, שלפיה תקנות לפי החוק יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את החובה החלה על גופים ציבוריים להעדיף את תוצרת הארץ, וזאת בארבעה מישורים עיקריים: ראשית, ההצעה נועדה להעניק לתעשייה הישראלית קדימות לא רק ברכש טובין, אלא גם ברכישת עבודה או שירותים; שנית, ההצעה מבקשת להחיל את החובה להעדיף את תוצרת הארץ על גופים נוספים על אלה המנויים בסעיף 2(א) לחוק (כגון רשויות מקומיות) ובכך לעודד את הצמיחה בכלכלה ובתעשייה הישראלית; שלישית, ההצעה מבקשת להסיר את הספק בדבר תחולת החובה בדבר העדפת תוצרת הארץ על מכרזים למיזמים הממומנים על ידי גורמים חוץ ממשלתיים; לבסוף, ההצעה מתנה את כפיפות העדפת תוצרת הארץ לאמנות בינלאומיות בכך שמדובר באמנה שאושררה על ידי הכנסת.

סעיף 1       מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק, כך שיכלול הגדרות לעניין העדפה של תוצרת הארץ:

"הצעה מתוצרת הארץ" – מכרזים רבים משלבים בין רכיבי הצעה שונים מתחומי השירותים, הטובין והעבודה. מוצע לקבוע כי הצעה מתוצרת הארץ היא הצעה שבה כל רכיב, אם היה נבחן בפני עצמו, היה עונה על התנאים להענקת עדיפות על-פי החוק. במילים אחרות, הצעה מתוצרת הארץ היא הצעה שהן רכיב הטובין שבה עונה על הגדרת "טובין מתוצרת הארץ", הן רכיב העבודה שבה עונה על הגדרת "עבודה ישראלית" והן רכיב השירותים שבה עונה על הגדרת "שירות ישראלי", ככל שרכיבים אלה נדרשים על-ידי המזמין במכרז.

"עבודה ישראלית" – מוצע לקבוע כי עבודה ישראלית היא עבודה בתחום הבינוי או התשתיות, המבוצעת בידי קבלן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמרכיב המחיר הישראלי בעלות העבודה מהווה 60% לפחות ממחיר רכיב העבודה.

"שירות ישראלי" – מוצע לקבוע כי שירות ישראלי הוא שירות המוענק בידי ספק שהוא אזרח ישראל, או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בעלות השירות מהווה 70% לפחות ממחיר רכיב השירותים בהצעה.

"טובין מתוצרת הארץ", "ייצור", "מחיר הצעה", "ספק חוץ" – הגדרות אלו יועתקו מהתקנות.

סעיף 2       מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ג, המחייב מזמין לכלול במסמכי המכרז תנאי שלפיו תינתן העדפה של 15% במסגרת אמת המידה של המחיר להצעה מתוצרת הארץ (שיעור ההעדפה בהתקשרות של חברה ממשלתית או יחידת סמך ממשלתית שמייצאת לפחות 30% מתוצרתה יעמוד על 10%).

על מנת לזכות בהעדפה, יידרש המציע במסמכי המכרז לצרף להצעה אישור מאת רואה חשבון בדבר שיעור המרכיב הישראלי בהצעה, תוך הבחנה בין רכיב הטובין, רכיב העבודה ורכיב השירותים, לפי העניין. ההסדר הקבוע בהוראה זו אינו שונה באופן מהותי מההסדר הקבוע כיום בתקנות.

מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ד, המחייב מזמין לכלול במסמכי מכרז ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים והניתן לפיצול הוראה לפיה רשאי המזמין להקטין את היקף ההתקשרות עם ספק חוץ ל-50%, ללא שינוי במחירי היחידה. על מכרז מסוג זה יחולו הוראות סעיף 2ג לעניין ההחלטה הזוכה, אך אם ספק חוץ היה אמור לזכות במכרז, ייתן המזמין אפשרות למציע בעל הציון המשוקלל הגבוה ביותר של הצעה מתוצרת הארץ אפשרות להתקשר עימו לגבי 50% מהיקף המכרז במחיר ההצעה של ספק החוץ. ההסדר הקבוע בהוראה זו אינו שונה באופן מהותי מההסדר הקבוע כיום בתקנות.

מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ה, המרחיב את הגופים שעליהם יחולו סעיפי העדפת תוצרת הארץ: כיום קובעות התקנות כי הגדרת המונח "מזמין" כוללת את המדינה או תאגיד ממשלתי, למעט חברה, אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק, וחברה-בת של חברה כזו. מוצע להרחיב את ההגדרה, כך שגופים נוספים יהיו חייבים בהעדפת תוצרת הארץ.

הסעיף גם מחיל את מנגנון ההעדפה של הצעות מתוצרת הארץ גם על התקשרויות שבהן הספק נבחר בהליך תחרותי שאינו "מכרז", וכן במצבים שבהם מטרת ההתקשרות הינה הקמת מיזם שבו המזמין אינו מממן את הקמתו, או מיזם שבו התמורה עבור תפעולו תינתן על ידי צד שלישי. הדוגמא הבולטת למיזמים מסוג זה היא מיזמי B.O.T. ו- P.F.I.

סעיף 3       מוצע למחוק את פסקה (א)(1) בסעיף 3 לחוק, המסמיכה את הממשלה לקבוע תקנות לעניין העדפת תוצרת הארץ דבר שיביא לביטול התקנות שהותקנו מכוחה. זאת בשל העובדה שחקיקת החוק תייתר את הצורך בתקנות.

 

 

 

 

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' באב התש"ע – 19.7.10

 


[1] ס"ח התשנ"ב, עמ' 114.

[2] ס"ח התשל"ה, עמ' 132.