ח"כ אורי אורבך

העוצמה והגסות בה ערוצי התקשורת עטים על מרגלית צנעני מעוררת בי גועל. באותה הגזמה והערצה בה בונים אצלנו סלבריטיז, ככה רומסים אותם עד עפר בשעתם הקשה. סלבריטיז אני כותב ואינני מתכוון למרגלית צנעני הזמרת הנהדרת, אלא ל"מרגול" – לכל ההו-הא מסביב, כשופטת בכוכב נולד, כדמות מתראיינת בכל מקום עד שתוצרי הלוואי של הזמרת נהיים כבר חשובים יותר מהמוזיקה עצמה.

לכן גם "ההתבטאות" שלה נגד 'הצפונבונים' עוררה כזה הד. אף שלא הסכמתי עם תוכן הדברים ולא התפעלתי מסגנונם, וגם לא הפרזתי בחשיבותם, הזדהיתי לחלוטין עם הזכות המוחלטת שלה להעביר ביקורת על מארגני המחאה, בסגנונה-שלה. ההתנפלות עליה בעניין המחאה הייתה עדרית ומכוערת, סותמת-פיות במובן הכי מובהק של המילה. חבל שמרגול התחילה להצטדק ובאה לשיר בבאר שבע כדי "להוכיח" שהיא לא הובנה נכון. זה רק פגע בה. גם לא שכנע, וגם הציג אותה כמי שנכנעת לבון-טון התקשורתי. גם אכלה את הדגים וגם גורשה מהעיר.

אבל זה כבר חדשות-מרגול משבוע שעבר. השבוע מרגול מככבת בכותרות הפלילים הראשיות. היא פחות מרגול ויותר מרגלית צנעני כפי שהעיר בתבונה בסטטוס שלו ידידי רועי שרון מערוץ 10. עוד חשד או שניים והיא כבר תכונה צנעני בלבד, על משקל דומראני. כך חולפת תהילת עולם.

אין לי שום אמפטיה לעולם התחתון, לסחטנים ולגובי חובות בריונים ושולחיהם. יאללה לכלא. אבל אני מעריך שבסופו של דבר אם בכלל, ינופפו באיזה סעיפצ'יק רבע-פלילי לפיו מרגול ביקשה מאיזה עבריין-צעצוע שידבר עם מישהו על משהו. אני לא אומר זאת מתוך ידיעת העובדות, אלא מתוך מעקב והיכרות מסוימת עם עבודת המשטרה והתקשורת, ובעיקר החיבור ההרסני ביניהם. תאוות הפירסום של כל מיני סגני-משהו במשטרה, מגובה ומלווה בהיסטריה של כתבי הפלילים, פלוס צריכת מיץ-סלבריטיס באופן לא מבוקר, ממיטה עלינו עיתונות עלובה, משטרה חמדנית-פרסום ועוד כמה רעות חולות שאדלג עליהן כרגע. ועל כן, ההדלפות, מה זה הדלפות? אשד גלוי של פרטי חקירה, של כל בדיקה בחשבון הבנק שלה. כי לסלב אין שום זכות לכבוד ולפרטיות, מרגול עכשיו חשודה ולכן נשתה את דמה בקשית. מה עוד שהיא דיברה נגד המחאה, שזה לא קשור בכלל-בכלל, אבל זה בהחלט קשור כי לבנאדם מפורסם שהתנגש בקיר ואפו מדמם, יותר קל גם להוריד נבוט על הראש. בלי קשר כמובן.

תבדוק המשטרה, יחליטו הפרקליטים והשופטים. אין זה מענייני. אני מעיר רק על חוסר האנושיות והכבוד לאדם החשוד בפלילים בכלל, ועל מידת ההגזמה ואובדן החושים כשמדובר במישהו פופולרי. באיזו קלות אנחנו הופכים אדם לנערץ ובאיזו מהירות קופצים עליו כשהוא מוטל על הרצפה. עכשיו מרגול (סליחה, צנעני) היא כבר ממש ראש כנופיית פשע, והעולם התחתון בכלל השתלט על כוכב נולד, וזה "סוד גלוי" שהזמר המזרחי נשלט על ידי אתם-יודעים-מי. כמה הבל ורשעות וטמטום-חושים כדי לבזות זמרת טובה ויקרה. באיזו להיטות חטטנית משטרו-תקשורתית הם פורסים את אבריה, בזים לדמותה. כאילו "מותר" להם: הם הרי בנו אותה אז עכשיו מותר גם להרוס אותה. היא מפורסמת אז היא שייכת לכולם.

אם חטאה בפלילים – תישא נא בעוונה. אבל גם דמו של מי שנחשד או עומד לדין, ואפילו של מי שהורשע – איננו הפקר, רק בגלל שהוא ידוע ומפורסם. והיא אפילו לא איזו פוליטיקאית או אשת-ציבור פורמלית (שאותם כמובן מצווה לבזות ולהשפיל…) אלא זמרת פופולרית.

הדברים הללו לא נובעים רק מתוך חמלה וצער על מרגלית צנעני, אלא בעיקר בגלל חמלה וצער על החברה שלנו, ועל המראה המעוותת שמציגה לנו התקשורת בעזרת "גורמים המקורבים לחקירה". במסווה של דאגה לשלטון החוק, באיצטלה של מאבק בפשע ובאלימות, אנחנו נוהגים בביריונות חוקית, מותרת, מקובלת. זו הרי זכות הציבור לדעת, לגעת, להציץ. כי כולם עושים סיבוב על גב הסלב, כולם רוצים להיות בטלוויזיה. איכס.