ח"כ אורי אורבך

תעצרו אותי לפני שזה קורה, אבל אולי באווירת פורים המתקרב, ממש בא לי להניח הצעת חוק בנוסח זה על שולחן הכנסת:

 בכל מקום בחוק בו מופיעה אות החיבור "ו" ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"או" בלבד. בנוסף לכך, בכל מקום בחוק בו מופיעה המילה "או", ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"ו".

 הצעת חוק דימיונית זו, לכשתונח ו/או לא על שולחן הכנסת לא נועדה אלא להגחיך את משפטיזציית היתר שפשתה אצלנו. אחד המאפיינים של רעה חולה זו בא לביטוי בהערמת ערימות של חוקי סרק, תיקונים של מה בכך ונוקדנות חקיקתית שאין לה טעם ואין לה ריח.

הכל שפיט אצלנו, מביצי כינים ועד קרני ראמים. מחריגת בנייה ועד יציאה למלחמה, מהחלטות הכנסת ועד סגירת מרפסת, מהסכמה של רב על ספר תורני, ועד חתימה של אחר על עצומה בעיתון. יהודים אנחנו, עם של אמהות יהודיות החולמות על בן פרקליט וכולם אצים-רצים לבקש את יומם בבית המשפט. וכשבית המשפט נענה לכל נודניק, הדבר מעורר עוד בעלי עניין. אינפלציה של חקיקה טרחנית (או טרח"כית, אם לדייק), וצונאמי של הליכים משפטיים מרגילים את הציבור לצרוך בכמויות מופרזות את חותמת הכשרות של בית משפט, מעין בד"צ אזרחי שבלעדיו לא נדע מה לעשות, מה חוקי ואפילו מה מוסרי.

שר בממשלה ממנה בכיר לתפקידו והוא מוטרד בעיקר אם כבוד השופט טירקל יאשר את המינוי, אם השופט המבקר לינדנשטראוס לא יתערב ואם השופטת בייניש לא תפסול. אם הלכנו לישון עם אהרן ברק ומהפכת "הכל שפיט" שלו, הנה אנחנו מתעוררים עכשיו אל משטר בו היועץ המשפטי של הממשלה ועמיתו היועץ של הכנסת כבר מנסחים בשבילנו גם אמירות ערכיות. ביקשנו לדעת מה חוקי והם מתנדבים לספר לנו מה מוסרי.

 מרוב חוסר אמון במערכת הפוליטית, אנחנו מפריזים באמון שאנחנו מעניקים למערכת המשפטית ולכל מי שאוחז בשולי גלימתה: יועצים משפטיים, עורכי דין ואפילו פרשנים משפטיים בעיתון וברדיו הם גם קול הגבורה מסיני, גם תנועת המוסר וגם כתר חוכמה לראשם. "ועדה בראשות שופט" היא פסגת היושר וההגינות, משאת נפש של חיינו הציבוריים.

עוד מעט ותחרויות מלכות יופי יוכרעו בראשות שופט. גם ב"כוכב נולד" ובתוכניות ריאליטי יצרפו שופט אמיתי בדימוס, ואולי כבוד "האח הגדול" עצמו יהיה שופט מחוזי לפחות. וכך כל החלטה של טעם טוב ושכל ישר ושיקול דעת הופכת ונחזית להחלטה כאילו-שיפוטית.

תנו לחיים להתנהל בלי מעורבות יתר של כל מי שלמד משפטים. אל השופט הולכים רק כשמוכרחים להכריע בענייני חוק, לא כשיש לכם התחבטות מוסרית או סתם בוקר פנוי. מבקר המדינה יבקר, היועץ המשפטי ישוב לתת עצות ולא לחנך אותנו באמירות מוסריות ומוסרניות. כי מוסר וטעם טוב וחוש-מידה אינם נפוצים בהכרח אצל שופטים ופרקליטים יותר מאשר אצל אנשים אחרים.

 מספיק עם המשפטיזציה הזו. ו/או די.