הצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון – מעמד מגויס שנספה), התשע"א–2011

הוספת סעיף 27א

  1.  

בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967[1], אחרי סעיף 27 יבוא:

 

 

"מעמד מגויס שנספה

27א.

(א)      חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950[2] (להלן – חוק משפחות החיילים) יחול על מגויס שנפטר ועל בני משפחתו של מגויס שנפטר, ולעניין זה – כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל, בשירות או בשירות צבאי ייקרא כאילו מדובר במגויס או בשירות עבודה, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ב)       כל חיקוק שבו מדובר בחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בחוק זה.

 

 

 

 

 

 

(ג)       כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לבן משפחה של מגויס שנספה."

 

 דברי הסבר

העידן המודרני משנה את פניה המוכרים של המלחמה. עיתים שהחזית הופכת עורף והעורף חזית. עם התגברותו של האיום הרקטי, חוותה מדינת ישראל בשנים האחרונות שתי מערכות קשות בהן ניסה האויב לפגוע במערך תשתיותיה האזרחיות ואלה היוו את מטרותיו העיקריות.

שרידותה ועמידותה של מדינת ישראל בעת מלחמה מודרנית מבוססות על יכולתה לתפעל את מערך תשתיותיה החיוניות המצויות בעורף לא פחות מיכולתה להגיע להכרעתו הצבאית של האויב. הבנה זו היא שנותנת את התוקף המוסרי והנורמטיבי לסמכותו של שר התמ"ת המצויה בחוק שירות עבודה בשעת חירום (להלן – החוק) לגייס בצו עובדים הדרושים לעבודה בתשתיות אלה בשעת חירום.

תרומתם של האזרחים המגוייסים בשעת חירום על פי צו של השר התמ"ת להפעלה של ליבת התשתיות החיוניות ולעיתים תוך מסירות הנפש לא תסולא בפז. לצד מחויבותה של מדינת ישראל לחייליה ולמשפחות הנופלים בקרב, מחויבת מדינת ישראל לאזרחים אלה המשמרים את מערך תשתיותיה הלאומיות בעת מלחמה או שעת חירום קשה אחרת. אומנם המחוקק השווה את תנאיהם של מגויסים אזרחיים אלה לתנאיהם של מגויסים צבאיים בסעיף 24 לחוק בעניינים שונים, אלא שמחויבותה של המדינה  צריכה לבוא לידי ביטוי גם ביחס לבני משפחתו של מגויס אזרחי גם בשעה שנהרג חס וחלילה בשעת חירום.

אין לאבחן בין מגויס בצו מילואים שנהרג במלחמה למגויס על פי צו שר התעשיה המסחר והתעסוקה בשעת חירום; אלה כאלה חייבים בהתייצבות על פי צו, תורמים לעמידתה של מדינת ישראל ביעדי המלחמה והכל תוך מסירות נפש. הצעת החוק מתקנת את הלקונה הקיימת בחוק כאשר מצד אחד מוטלת על סוג מסויים של מתגייסים חובת שירות על פי צו בדומה מאוד לחייל מילואים ומצד שני אין המדינה מכירה באסון הנורא במקרה של מותו של מגויס שכזה ואין היא רואה אותו בצורה דומה למגויס על פי צו צבאי שנפל.

הצעת החוק קובעת השוואת התנאים להם זכאית משפחת מגויס אזרחי שנפל בשעת חירום לתנאי משפחתו של חייל שנפל במערכה.   

 

 

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ' בשבט התשע"א – 25.1.11

 


[1] ס"ח התשכ"ז, עמ' 86.

[2] ס"ח התש"י, עמ' 162.