הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ'
אורי אורבך
ניצן הורוביץ

פ/2403/18
הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, התש"ע–2010

מטרה 1. מטרתו של חוק זה להגן על חופש הביטוי ולמנוע שימוש בהליכים משפטיים באופן שירתיע מהשתתפות בהליך הדמוקרטי.
הגדרות 2. בחוק זה –
"השתתפות בהליך דמוקרטי" – כל פעולה, לרבות ביטוי, שהיא חלק מדיון ציבורי או שיש לציבור תועלת בה, לרבות עניין הנוגע לציבור הרחב או לקבוצה של בני אדם, עניין המצוי בהליך חקיקתי, מנהלי או שיפוטי, עניין הנדון בתקשורת, עניין הנוגע למימוש זכויות אדם או אינטרסים ציבוריים או כל עניין אחר שיש לו חשיבות לשיח הדמוקרטי.
מחיקת תביעה על הסף 3. (א) אדם שהוגשה נגדו תובענה בגין פעילות שנעשתה אגב השתתפות בהליך דמוקרטי (בחוק זה – הנתבע), רשאי להגיש בקשה למחיקת התובענה על הסף.
(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בהזדמנות הראשונה לאחר קבלת התובענה אצל הנתבע, לא הגיש הנתבע בקשה למחיקת התובענה כאמור, לא יגישנה במועד מאוחר יותר, אולם בית המשפט רשאי לאפשר את הגשתה במועד מאוחר יותר אם נוכח כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ג) בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם מתקיימים בה כל אלה:
(1) התובענה עלולה להרתיע את הציבור, כולו או חלקו, מהשתתפות בהליך דמוקרטי;
(2) בית המשפט סבור שסיכויי הצלחת התובענה אינם גבוהים; או שבית המשפט סבור כי העניין הציבורי בהשתתפות בהליך דמוקרטי, שבבסיס עילת התובענה, עולה על העניין הציבורי שבבירור התובענה.
הוצאות 4. (א) (1) נתקבלה בקשה למחיקת תובענה על הסף לפי סעיף 3, רשאי בית המשפט לחייב את התובע בהוצאות הנתבע.
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, לקבוע כי התובע ישלם לנתבע בגין הגשת התובענה פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא צורך בהוכחת נזק.
(ב) דחה בית המשפט בקשה למחיקה על הסף ומצא כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב והיא קנטרנית, רשאי הוא לחייב את הנתבע בהוצאות התובע.
(ג) הסכום האמור בסעיף זה יעודכן ב-1 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;
(ד) לענין סעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
"המדד הבסיסי" – מדד חודש כניסתו של חוק זה לתוקף.
דברי הסבר
הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות.
התופעה מדאיגה במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי.
הנה כמה דוגמאות:
תביעת הדיבה שהוגשה נגד העיתונאי מיקי רוזנטל בעקבות סרטו, "שיטת השקשוקה", שעסק בקשר בין הון לשלטון. בסופו של דבר, נמשכה התביעה, ואולם אין ספק כי ההליך המשפטי, כמו גם איומים בהליכים נוספים, הרתיעו ערוצי שידור מהקרנת הסרט, והיו איום על חופש הביטוי.
תביעת דיבה הוגשה גם נגד יוסי שריד ונגד עיתון "הארץ" בגין מאמר של שריד בעניינו של איל הון, ותביעה הוגשה נגד אברי גלעד בגין דברים שאמר בתכנית רדיו על אודות התנהלותה של חברת שלטי חוצות. דוגמא נוספת היא תביעה כספית גדולה שהגיש בשעתו שר בממשלה נגד העיתונאים מוטי גילת ומלי קמפנר ונגד עיתונם אז, ידיעות אחרונות, בשל סדרת תחקירים שפורסמו נגדו. בסופו של יום הורשע השר בפלילים וריצה עונש מאסר בשל אותם תחקירים, ולמותר לציין שמשך את תביעתו, תוך שהשופט מעיר בהקשר זה כי ניצל לרעה את בית המשפט.

הצעת החוק שואבת השראה מחקיקה שאומצה ב-25 מדינות בארצות הברית, המכונה חקיקת ANTI SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation). החקיקה האמריקאית מתמודדת עם תובענות אזרחיות שמטרתן הגבלת חופש הביטוי בעניינים ציבוריים, ומאפשרת לנתבעים להגיש לבית המשפט בקשה למחיקת התובענות על הסף.
על פי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי למחוק על הסף תובענה אשר עלולה להרתיע מהשתתפות בשיח הציבורי, וזאת במקרים בהם סיכוייה אינם גבוהים, או במקרים בהם העניין הציבורי שבבסיס התובענה עולה על העניין הציבורי שבבירורה.
הצעת חוק זו נוסחה על ידי הקליניקה לזכויות אדם, המסלול האקדמי, המכללה למינהל.