אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אתכם בהרהור קצר. השבוע אמור להיות יום חג לתנועה הציונית, עם ההצטרפות של התנועה החשובה, תנועת ש"ס, באופן פורמלי למוסדות התנועה הציונית. אני בטוח שב"יתד נאמן" לא ממש משבחים את המהלך, אבל אני חושב שזה חזרה בתשובה ציונית של תנועת ש"ס. הצטרפות לתנועה ציונית זו אמירה אידיאולוגית, וזה סיפור – מראה את ההצלחה הגדולה של התנועה הציונית, וגם קצת את חולשתה, שהיא כבר לא מאיימת כל כך. אומרים: יאללה, יש שם הרבה תפקידים וג'ובים, ומשרות, וזה נחמד מאוד להצטרף, ואפילו ש"ס לא מרגישה שהיא עושה מעשה ציוני, כנראה, כל כך גדול כשהיא מצטרפת לתנועה של בנימין זאב הרצל.

 אז אין לי ספק שרבים בש"ס מאוד מרוצים, ודאי מקרב הבוחרים, פחות מקרב הנבחרים, ואני מאחל לש"ס בהצלחה לא פחות משאני מאחל הצלחה לתנועה הציונית, ואני בטוח שיהיה לכם קשה בהתחלה, ש"ס, אבל אחר כך אתם תתרגלו, תתגברו, בסוף אפילו תיהנו.

האמת היא שהם כבר מפורקים. אני מסתכל על סיעת קדימה והיא מזכירה לי את יתושי הענק האלה שחונים על קיר הבית. אתה רק נוגע בהם קלות והם מתפרקים לך בידיים.

נו, אז מה יהיה עכשיו? אחרי שהם לא אמרו לא לנתניהו, לעתניאל שנלר יש מה לחפש בקדימה? לרונית תירוש יש סיכוי להיבחר למשהו בקדימה, עכשיו או בעתיד. ומה יהיה עם אריה ביבי או עם מה שמו, שכחתי?

בנאום בכנסת היום סיפרתי את אחד הסיפורים החביבים עלי: בירושלים היה שופט אחד שהיה חירש. שאלו אותו: כתוב הרי בתורה שהשוחד יעוור עיני פקחים, איך נהיית אם כן חירש ולא עיוור? ענה השופט: לי רק הציעו…

הבטתי היום על חברי הכנסת בקדימה. להם רק הציעו וכבר הם התחרשו. מפלגה של 28 חברי כנסת, אבל גם אם הם עוד לא התפרקו באופן פורמאלי, הסוף שלהם כסיעה גדולה נראה קרוב. אמנם משקלם הסגולי של החמישה-שישה-שבעה מתפלגים איננו גדול, אבל הם בהחלט המבשרים של תחילת ההתפרקות. מחר זה הם ומחרתיים רבים מהם יתפזרו לכל רוח. אחדים יחזרו למפלגות האם, אחדים יקימו איזו סיעה עצמאית והשאר יישארו במקום בלא חמדה. אין לי שום שמחה לאידה של המפלגה הזו (טוב, אולי קצת), אבל גם לא צריך להצטער מדי. מי שנולד בחטא, ימות בחטא. לא חטא ההתפלגות מהליכוד הוא החטא, אלא חטא האין-דעה. מפלגה שמתגאה שהיא מפלגת מרכז אבל בעצם היא מפלגת "העיקר שיהיה בסדר". קצת נחזיר שטחים, קצת מדינה פלסטינית, טיפה שלום. הכלום בהתגלמותו ששואב אליו את כל המערכת הפוליטית. קודם הם הלכו בעיניים עצומות אחרי מנהיג כמו שרון שהחליט בשבילם, חשב בשבילם, שינה את דעתו בשבילם. עכשיו, באין שלטון, אחדים מהם ינהו אחרי נתניהו כי הפעם אצלו הכוח. הליכוד 2 חוזר לליכוד 1.

עוד מפעל של שרון מתפרק, כרגיל, מפעל "קדימה". מי שמביט על קדימה אל יתרשם מגודלה. מת-חי מהלך. ממש כמו מנהיגה-מייסדה: היא עוד חיה, אבל כבר לא תשוב להיות מה שהיתה.