ח"כ אורי אורבך

הטרדת אדם בשל מינו גם כשהטרדה זו אינה מתייחסת למינו, מיניותו או נטייתו המינית היא תופעה פסולה, פוגעת בשלום הציבור והרסנית מבחינה חברתית. החוק למניעת הטרדה מינית מתמודד בין השאר עם יחס משפיל ומבזה ביחס לאדם ככל שהדבר נוגע למינו, מיניותו או נטייתו המינית, אולם החוק אינו מתייחס להערות מבזות ומשפילות הבאות על רקע מגדרי ושאינן מתייחסות להקשר מיני כלשהו. הצורך בחקיקה זו כפול. מצד אחד, אין לבלבל בינה לבין הטרדה מינית. ומצד שני, על המחוקק לתת דעתו לסוגיית הדרת הנשים ולקבוע כי התייחסות מבזה או משפילה לאדם ובעיקר כשזו מופנית כלפי נשים – אסורה על פי חוק, גם כשזו אינה נושאת אופי מיני, אלא באה על רקע מגדרי בלבד. 

הצעת החוק, אשר נוסחה בסיוע המועצה לשלום הילד,  נועדה, לעגן את זכותו של הקטין לטיפול רפואי שננקטו לפניו אמצעים להפחתת הכאב הנובע ממנו. עיגונה של זכות זו תבטיח את מימושה של חובת המטפל להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע את הכאב או להפחיתו, בין אם באמצעות הרגעת הילד, הכנתו והכנת הוריו, ויצירת סביבה נוחה ונעימה לטיפול, ובין אם באמצעות סדציה, על סוגיה השונים, תוך הבטחת הכשרתם של הרופאים במחלקות ובחדרי המיון למתן אמצעים אלה.

ההצעה מבקשת לאסור על כל רב, שהוא עובד מועצה דתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין, מבני זוג המתגוררים בתחום אחריותה של אותה מועצה בה הוא עובד, ללא קשר לשאלת תחום אחריותו המצומצם בתוך אותה מועצה. מצ"ב נוסח ההצעה:

השירות הלאומי נועד לאפשר למי שקיבלו פטור משירות צבאי או שלא נקראו אליו, מטעמי הכרה דתית, בריאות לקויה, או השתייכות לאומית כגון הציבור הערבי, לתרום למדינה ולחברה הישראלית בדרכים אחרות. יש למדינת ישראל עניין רב בתרומת ציבור זה לחברה ולמדינה והשתלבותו בחברה האזרחית.

על מנת לעודד ולאפשר התנדבות לשירות הלאומי, יש צורך בהבטחת סביבה ומעטפת תומכת, אשר תתאים לצרכים של המתנדבים ובמיוחד להשקפת עולמם, ערכיהם ותרבותם כפי שנעשתה בעבר באמצעות ה-"גופים המוכרים".

העדפה של תוצרת הארץ בתחום רכש הממשלתי הינה כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. נוסף על כך, רכש של תוצרת הארץ מפחית את עלויות השינוע של מוצרים, דבר התורם להפחתת הפגיעה באיכות הסביבה ברמה הגלובלית והארצית כאחד.

בעקבות ירידת מספר הצעירים המבקרים במוזיאונים במדינת ישראל ובמסגרת הצורך להעלות את רמת המוטיבציה ולהשריש ערכי תרבות, מוצע תיקון לחוק המוזיאונים המחייב פטור מתשלום דמי כניסה לנערים מתחת לגיל 18 ולחיילים בשירות סדיר. התיקון המוצע מבוסס על הקיים במדינות שונות בעולם בהן: צרפת, איטליה, וחלק ממוזיאוני ארצות הברית

מוצע כי יצרני מזון ארוז יחויבו לסמן את אחוז השומנים בצמוד לשם המוצר בצורה ברורה ובולטת לעין, בדומה לאופן הצגתו על אריזות של מוצרי חלב. סימון אחוז השומנים בצמוד לשם המוצר יעודד את היצרנים להוריד את כמות השומנים במוצריהם וייתן בידי הצרכן את הכלים לדאוג לבריאותו. הצעת החוק תעלה את רמת המודעות הציבורית לסכנה שבמוצרי מזון עם אחוז שומנים גבוה ותהווה צעד משמעותי במלחמה במגפת השמנת היתר בישראל.

תעצרו אותי לפני שזה קורה, אבל אולי באווירת פורים המתקרב, ממש בא לי להניח הצעת חוק בנוסח זה על שולחן הכנסת:   בכל מקום בחוק בו מופיעה אות החיבור "ו" ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"או" בלבד. בנוסף לכך, בכל מקום בחוק בו מופיעה המילה "או", ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"ו".  הצעת חוק דימיונית זו, לכשתונח ו/או לא על שולחן הכנסת לא נועדה אלא להגחיך את משפטיזציית היתר שפשתה אצלנו. אחד המאפיינים של רעה חולה זו בא לביטוי בהערמת ערימות של חוקי סרק, תיקונים של מה בכך ונוקדנות חקיקתית שאין לה טעם ואין לה ריח.

לאחרונה הסתבר כי קיימת תופעה של הפליה על בסיס מקום מגורים. גופים שונים שעיסוקם בהספקת מוצר או שירותים ציבוריים מפלים קבוצות רחבות באוכלוסיה בהספקת המוצר או השירות הציבורי על בסיס מקום מגוריהם. לעתים השירותים או המוצרים כלל אינם מסופקים לאותן אוכלוסיות, ולעתים השירותים והמוצרים מסופקים למתגוררים באזורים אלה, אלא שדרישת התשלום עבורם גבוהה מזו הרגילה. הצעת החוק מבקשת לתקן מצב זה ומוסיפה לרשימת השיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי, את מקום מגוריו של אדם וקובעת מבחן פשוט על מנת להבחין בקיומה של אפליה על בסיס מקום מגורים – מבחן המרחק הדומה.

לצד מחויבותה של מדינת ישראל לחייליה ולמשפחות הנופלים בקרב, היא מחויבת גם לאזרחים המשמרים את מערך תשתיותיה הלאומיות בעת מלחמה או שעת חירום קשה אחרת, וצריכה לבוא לידי ביטוי גם ביחס לבני משפחתו של מגויס אזרחי גם בשעה שנהרג חס וחלילה בשעת חירום. הצעת החוק מתקנת את הלקונה הקיימת בחוק כאשר מצד אחד מוטלת על סוג מסויים של מתגייסים חובת שירות על פי צו בדומה מאוד לחייל מילואים ומצד שני אין המדינה מכירה באסון הנורא במקרה של מותו של מגויס שכזה ואין היא רואה אותו בצורה דומה למגויס על פי צו צבאי שנפל.

פתאום, בדקה ה-90 של הדיון בוועדת הפנים המשותפת עם ועדת החוקה זה קרה. יו"ר הוועדה שעסקה בחוק הממשלתי להגבלת האלכוהול דוד אזולאי מש"ס הוסיף הצעה משלו: "אני רוצה שגם בפאבים ובבארים יהיה אסור למכור אלכוהול אחרי 11 בלילה". קודם לכן אישרנו, ארבעת חברי הכנסת שנכחו בישיבה, את הצעת הממשלה שתיאסר מכירת אלכוהול בין 11 בלילה [...]

משמעות ההצעה: יצרני המזון יחויבו לסמן על האריזה לא רק תכולת הפחמימות, אלא גם את כמות הסוכר. ח"כ אורי אורבך אמר בתגובה: "זהו צעד קטן לתעשיינים, אך צעד גדול לבריאות. נמשיך במאבק בתופעת ההשמנה ובספיחייה".

מעלית השבת מאפשרת לדתיים לגור יחד עם חילונים בבתים משותפים, אבל חילונים חוששים שזו התחלה של השתלטות דתית עויינת. ח"כ אורי אורבך מנסה להרגיע. לקריאת המאמר המלא:

הצעת החוק מבקשת לחייב כל אדם, גוף או גורם או מי מטעמם העוסקים בהדרכת ספורט של קטינים או באימון ספורט של קטינים,להמציא תעודת ביטוח עבור הספורטאים אותם הוא מאמן. מצ"ב נוסח ההצעה:

המשך...

 
//

ואלה החוקים

גילאון. עולם מרופד יותר צילום: ירון ברנר

//

//
אורבך. שותף להצעה צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

//

//
יקבלו סיוע ביתר קלות? צילום: צביקה טישלר

בשיתוף עם עמותת צהר

//

דע את זכויותיך, בלי מאכערים
"אל תמנע טוב מבעליו" נכתב בספר משלי, וזו גם מהותה של הצעת החוק הראשונה בפרויקט "צהר לחקיקה". ח"כ אילן גילאון מסביר: [...]

הצעת חוק של חבר הכנסת אורי אורבך הפוטרת את האקדמיה ללשון עברית מתשלומי ארנונה, עברה בקריאה טרומית בכנסת. על פי הצעת החוק  שהיא תיקון לחוק האקדמיה ללשון עברית, תיחשב האקדמיה כמדינת ישראל לעניין תשלומי מיסים. משמעות החוק לכשיעבור הוא שמעמדה של האקדמיה ללשון יהיה כשל מרכז בגין, האקדמיה הלאומית למדעים ועוד גופים הפטורים מתשלומי ארנונה [...]

הצעת חוק זו באה להסדיר הפעלת מעלית שבת בבניין משותף בו קיימת מעלית אחת בלבד, מתוך מטרה לאפשר לאנשים דתיים ושומרי מסורת לגור בנוחות בבתים משותפים, תוך שכנות טובה ושותפות חברתית בין בני אדם. מצ"ב נוסח הצעה:

ההצעה מבקשת להגביל נוער מתחת לגיל 18 באימון בנשק מסוכן במטווחי ירי. מצ"ב נוסח ההצעה:

על פי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שהתקבלה בכנסת לפני מספר חודשים יופרטו קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לא יועברו זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור שר הבינוי והשיכון ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ.דרישת ההתייעצות עם שר הביטחון נובעת מההשלכות הביטחוניות שעשויות להיות להשתלטות של גורמים זרים על קרקעות המדינה, וההתייעצות עם שר החוץ נועדה להבטיח את השמירה על האינטרסים של יחסי החוץ של מדינת ישראל בכל הקשור להעברת קרקעות המדינה לידי זרים. מצ"ב נוסח הצעת החוק: