הצעת חוק של חברי הכנסת                   נחמן שי 

                                                            כרמל שאמה

                                                            אנסטסיה מיכאלי

                                                            אורי אורבך

                                                            אריה אלדד

                                                            שלמה מולה

                                                            אורי מקלב

                                                           פ/2076/18                              

הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חובת פרסום פרטי ספק), התש"ע–2010

תיקון סעיף 8

1.

בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8, אחרי "פרטים אישיים של הלקוח", יבוא "פרטי הספק לרבות שמו המסחרי ומספק העוסק שלו, ואם הוא תאגיד – גם את שמו הרשום;"

הוספת סעיף 11א

2.

אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"העתק המסמך בעסקה

11א.

(א)      חייב מנפיק את הלקוח בשל עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס אשראי, ימסור ללקוח, פעם בחודש, הודעה בכתב ובה פירוט העסקאות  ובכלל זה תאריך העסקה, סכום העסקה ושמו של הספק, לרבות שמו המסחרי, ואם היה הספק תאגיד – גם שמו הרשום; היתה העסקה עסקה עם תשלום נדחה, ימסור המנפיק ללקוח גם פירוט מספר התשלומים, מועדי החיוב והסכום בכל תשלום.

 

 

 

 

 

 

(ב)       לעניין סעיף זה, חובת פירוט שם הספק חלה על המנפיק, גם אם מי שהציג לו את המסמך המעיד על ביצוע עסקה באמצעות כרטיס אשראי, אינו הספק שהתקשר בעסקה עם הלקוח."

             

 

דברי הסבר

לקוחות המשתמשים בכרטיסי חיוב אינם מסוגלים לעקוב באופן מתמיד אחר פעולות שנעשו באמצעות כרטיס החיוב שלהם, משום שמנפיקי כרטיסי החיוב אינם מפרטים את פרטי הספק עימו הלקוח התקשר בעסקת היסוד. זאת משום שהספק מעביר לעיתים את שובר החיוב לספק אחר לצורך מימון פעילות עסקית או בעקבות שימוש שעושה ספק במכשיר לחיוב כרטיסי חיוב השייך לספק אחר או בשימוש בשוברים חיוב ידניים באמצעות מכשיר חיוב ידני של כרטיסי חיוב שעל גבי השוברים המופקים באמצעותו לא מופיעים פרטי הספק.

מטרתה של הצעת החוק לאפשר ללקוח מעקב אחר פעולות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, תוך חיוב ציון פרטי הספק עימו התקשר הלקוח בעסקה, הן במסמך המעיד על העסקה, והן בדוחות הפעולות בכרטיס החיוב שמונפקים מנפיקי כרטיסי החיוב.

תקנה 5 לתקנות כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986 קובעת, כי המסמך המעיד על עסקה בין לקוח לבין ספק יכלול בין היתר את שם הספק, אולם במקרים רבים הלקוח אינו מכיר את שמו הרשום של הספק אלא רק את שמו המסחרי, ודבר זה מקשה על מעקב אחר החיובים שנעשו לשם זיהוי חיוב שגוי כתוצאה משימוש לרעה בכרטיס חיוב. על כן, מוצע כי המסמך בעסקה יהיה ראייה לביצוע העסקה עם ספק, כאשר על המסמך יוטבעו פרטים נוספים על אלו הקבועים בתקנות: פרטי הספק עימו בוצעה העסקה, שמו המסחרי ושמו הרשום ובנוסף מספר העוסק שלו או מספר התאגיד הרשום.

דבר זה יחייב את המנפיק לציין גם את שמו המסחרי וגם את שמו הרשום של הספק בדיווחים החודשיים כנקבע בתיקון הנוסף המוצע. כמו כן יחויב מנפיק לציין בדוחות החודשיים האמורים גם את תאריך ביצוע העסקה, סכום העסקה, ושמו המסחרי והרשום של הספק ואם היה הספק תאגיד – גם את שמו הרשום. בעסקה עם תשלום נדחה, דהיינו, בעסקת תשלומים, ימסור המנפיק ללקוח גם פירוט בדבר מספר התשלומים, מועדי החיוב והסכום בכל תשלום.

לבסוף, מוצע לקבוע בסעיף 11א(ב) כי ציון פרטי הספק יעשה גם במקרה שבו בוצעה המחאת חיוב לטובת חברת סליקה או לטובת צד ג'.

הצעת חוק דומה בעיקרה לעניין הכללת שמו המסחרי של הספק במסמך המעיד על עסקה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/758/16).

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד בשבט התש"ע – 8.2.10

 


[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 187.