הצעת חוק של חברי הכנסת                   משה גפני 

                                                     יעקב אדרי 

                                                    אורי אורבך 

                                                    אורי אריאל

                                                      מגלי והבה

                                                       יצחק וקנין

                                                        שי חרמש

                                                       שלי יחימוביץ'

                                                         אמנון כהן

                                                         חיים כץ

                                                         אורי מקלב

                                                         ציון פיניאן

                                                         מירי רגב

                                                                                   

                                                           פ/1836/18                              

הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התש"ע–2009

 

תיקון סעיף 112

  1.  

בחוק המים, התשי"ט–1959[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 112(א) –

 

 

(1)       האמור בו יסומן "(1)", ובו, במקום "רשאית לקבוע בכללים" יבוא "תכין הצעה בדבר";

 

 

(2)       אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

 

"(2)     שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבעו בכללים את התעריפים לדמי מים לפי הצעת מועצת הרשות הממשלתית ובשינויים שימצאו לנכון.".

תיקון סעיף 112א

2.

בסעיף 112א לחוק העיקרי, במקום "מועצת הרשות הממשלתית רשאית," יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת  מועצת הרשות הממשלתית, רשאים".

תיקון סעיף 113

3.

בסעיף 113 לחוק העיקרי, במקום "תקבע תעריף" יבוא "תכין הצעה בדבר תעריפים".

תיקון סעיף 114

4.

בסעיף 114 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "קבעה מועצת הרשות הממשלתית" יבוא "קבעו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולפי הצעת מועצת הרשות הממשלתית" ואחרי "תעריף לדמי מים" יבוא "כאמור בסעיף 112.".

תיקון סעיף 124

5.

בסעיף 124יז(א)(4) לחוק העיקרי, במקום "קביעת" יבוא "הכנת הצעה בדבר".

תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)

6.

בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006[2], סעיף 40 – בטל.

תיקון חוק תאגידי מים וביוב

7.

בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001[3]

 

 

(1)       בסעיף 81(א)(2), במקום "לקבוע, לפי סעיף 101, כללים" יבוא "להציע הצעה" ובסופה יבוא "לפי סעיף 101;";

 

 

(2)       בסעיף 101, במקום "מועצת הרשות תקבע" יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות, יקבעו";

 

 

(3)       בסעיף 102 –

 

 

 

(א)      בסעיף קטן (א), במקום "מועצת הרשות תקבע, יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות, יקבעו";

 

 

 

(ב)       בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), אחרי "בקביעת" יבוא "הצעתה בדבר";

 

 

 

(ג)       בסעיף קטן (ז), במקום "קבעה מועצת הרשות" יבוא "קבעו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות";

 

 

(4)       בסעיף 103(א), במקום "מועצת הרשות תקבע" יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולפי הצעת מועצת הרשות, יקבעו";

 

 

(5)       בסעיף 109 –

 

 

 

(א)      בסעיף קטן (ב), פסקה (2) – תימחק, ובפסקה (3) במקום "קביעת" יבוא "הצעתה לעניין";

 

 

 

(ב)       בסעיף קטן (ג), המילים "ותעריפים" ו- "ו-(2)" – יימחקו.

תיקון חוק איגודי ערים

8.

בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955[4], בסעיף 18 –

 

 

(1)       פסקה (3) – תימחק

 

 

(2)       אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

"(ג)     שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות, רשאים לקבוע כללים בדבר חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותן האיגוד לצרכניו; הוראות סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב יחולו לעניין קביעת כללים כאמור בשינויים המחויבים."

תיקון חוק הרשויות המקומיות (ביוב)

9.

בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב–1962[5], בסעיף 15א(ב), במקום "מועצת רשות המים והביוב תקבע" יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות, יקבעו".

הוראת מעבר

10.

אגרות, היטלים או דמי השתתפות בעד ביצוע פעילות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של התיקון לסעיף 251(1) לפקודת העיריות כנוסחו בסעיף 73 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009[6] (להלן – חוק ההתייעלות), וערב תחילתו של התיקון לסעיף 22(א) לפקודת המועצות המקומיות כנוסחו בסעיף 74 לחוק ההתייעלות, ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו הכללים לעניין תעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנות הרשויות המקומיות, איגודי הערים ותאגידי המים והביוב.

דברי הסבר

תעריפי המים, במשך שנים רבות, נקבעו באחת משתי דרכים: בתקנות שהתקינו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות באישורה של ועדת הכספים של הכנסת או בחקיקה ראשית (שבדרך כלל נעשתה בחוקי ההסדרים השונים).  

בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה  להשגת יעדי תקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006 (להלן – חוק ההסדרים לשנת 2006), תוקן חוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), כך שנקבע שמעתה הגורם המוסמך לקביעת התעריפים לדמי מים הוא מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה באותו מועד.

 מועצת הרשות הממשלתית מורכבת משמונה חברים, שהם המנכ"לים של משרדי הממשלה השונים ושני נציגי ציבור. מנהלה של מועצת הרשות הממשלתית שמונה על ידי הממשלה ועל פי הצעת שר התשתיות הלאומיות יהיה יושב ראש המועצה. ואולם, כתוצאה מהתיקון האמור, נוצר מצב בו למועצת הרשות הממשלתית יש סמכות לקבוע את תעריפי המים בלא שמתקיים ביחס לקביעת התעריפים כאמור פיקוח פרלמנטרי כלשהו מטעם ועדת הכספים.

כידוע, ועדת הכספים של הכנסת משמשת כגורם מפקח על החלטות הממשלה בנושאים תקציביים, ומכח סמכותה זו היא מאשרת את כל האגרות, ההיטלים שקובעת הממשלה. מכיוון שמים הם מצרך חיוני, נראה כי מן הראוי שגם לגביו יהיה פיקוח פרלמנטרי ודומה שהפיקוח ההולם הוא על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

בהצעת חוק זו מוצע אם כן, להחזיר את סמכותה של ועדת הכספים לאשר את התעריפים השונים בנושא המים כמפורט להלן:

סעיפים 1, 3, 4, 7 – 9         לפי הצעת החוק ולנוכח מומחיותה של מועצת הרשות הממשלתית, מוצע שמועצת הרשות הממשלתית תכין הצעה לקביעת התעריפים לדמי מים שתועבר לידי שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות. בהתאם להצעה יעבירו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לאישורה של ועדת הכספים כללים בדבר התעריפים לדמי מים. לפיכך, מוצע לתקן את חוק המים, חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), חוק איגודי ערים, התשט"ו–1955, חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב–1962.

סעיף 2       מוצע שגם עדכון תעריפי המים ייעשה בדרך האמורה בסעיף 1 – שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות  יקבעו את העדכון ואת מרכיביו, באישורה של ועדת הכספים של הכנסת, ולפי הצעת מועצת הרשות הממשלתית.

סעיף 5       לנוכח הצעת החוק כאמור, מוצע גם שהסעיף שעניינו תפקידי מועצת הרשות הממשלתית יתוקן כך שלעניין קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים, תהיה הרשות גורם מייעץ, אך לא הגורם היחיד שיקבע את התעריפים וההיטלים, בלא כל פיקוח שהוא.

סעיף 6       בחוק ההסדרים לשנת 2006, לנוכח ביטול הפיקוח הממשלתי על ידי השרים והפיקוח הפרלמנטרי על ידי ועדת הכספים – נקבע כהוראת שעה עד 30/6/2011 ששר התשתיות הלאומיות, שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יאשרו את תעריפי המים לשימוש בחקלאות, לנוכח הצעת החוק כאמור מוצע לבטלה.

סעיף 7       חוק תאגידי מים וביוב, קובע כי מועצת הרשות הממשלתית תקבע את התעריפים לתשלומים שיגבה תאגיד מים וביוב מצרכנו. על מנת ליצור אחידות לעניין אופן קביעת התעריפים, מוצע שגם עניין זה ייקבע על ידי שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי הצעת מועצת הרשות הממשלתית. כמו כן, מוצע שגם נוסחת חישוב העלות הריאלית של שירותי המים, תיעשה בדרך האמורה.

סעיף 10     בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009 (להלן – חוק ההתייעלות 2009), בוטלה הסמכות של הרשויות המקומיות, המועצות המקומיות ואיגודי הערים לקבוע בחוקי עזר, היטלים, אגרות ודמי השתתפות ביחס לפעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב. במקום זאת, הוקנתה הסמכות הזו למועצת הרשות הממשלתית. כתוצאה מכך, הרשויות המקומיות אינן רשאיות עוד להטיל היטלי פיתוח בשל מערכות מים וביוב. מכיוון שבהצעת חוק זו מוצע להוסיף פיקוח על מועצת הרשות הממשלתית, מוצע, כי עד לאישורם של כללים בנושא זה, הסמכויות להתקנת חוקי עזר על ידי הרשויות המקומיות – ימשיכו לחול כפי שהיה ערב תחילתו של חוק ההתייעלות 2009.

 

 

 

 

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ג בכסלו התש"ע – 30.11.09