אורי יקירי. כמעריץ שלך מאז ומתמיד וכמסורתי הרשה לי להשיא עצה: בידול, בידול, ושוב בידול… אל תהיה כמו הדתיים הלאומיים "המתחזקים" שמנסים למצוא חן בעיני הרבנים החרדים ("גדולי הדור" במרכאות כפולות). תבדל את עצמך מכצל'ה וחבורתו ההזויה, אל תנסה למצוא חן ולהתנצל הם תמיד יהיו יותר דתיים, יותר לאומיים ויותר קיצוניים וזה לא מה שבוחריך, לעבר ולעתיד, מבקשים. לא רק בהקשר של הנאום הזה. קטע הסאטירה המדובר הוא קטע סאטירה מוקצן ואף אחד לא טוען שמתנחלים יחטפו חיילים אבל הוא מעביר את המסר של המדרון התלול בו המגזר הזה מתחיל להידרדר והוא לגיטימי לחלוטין.

אף כי נעתי באי נוחות בכיסאי עת צפיתי בקטע בסאטירה, אני חייב להודות כי הוא היה אפקטיבי ביותר. לצערי, רוב הסאטירות כיום מטרתן לבדר, או שהן סתם דאחקות הבאות להאדיר את שם כותבם יותר משהן באות, או מסוגלות, לנער את הצופה למחשבה שניה או אפילו למעשה. אין עורערין כי סאטירה זו הבקיעה את חומת האדישות ובזה שלא נשכחה שניות לאחר שידורה – הצלחתה.

ואורי, אין צורך שתתחיל את נאומך ב"צולם ביום חול" כפי שהתחיל נאום זה. אם אתה איש מאמין, ומאמין ששומעיך/קוראיך מאמינים גם הם כי כך הוא, הרי הדבר מובן מאיליו. ואם לא אתה ו/או לא שומעיך מאמינים כך, גם ה-disclaimer הזה לא יעזור. יתר על כן, בצורך להדגיש זאת משתרבב החשש שמא בכל זאת, מבלי משים, ברגע של חולשה, קפצו המראות הללו אל מול עינך בליל שבת קודש. צדיק באמונתו יחיה, לא באמונת הזולת…