חבר הכנסת
                                                     אורי אורבך
 
סימוכין: 1123709
ב"ה, ירושלים, ‏ו' טבת תש"ע
‏23/12/09
שלום חברים,
 
זהו המכתב הרביעי אליכם והראשון במושב החורף.
מעכשיו תוכלו לקבל עדכונים קבועים באתר האינטרנט החדש שלי בו תמצאו דיווחים קבועים על פעילותי. אתם מוזמנים להיעזר, להתעדכן ולהשתתף.
זו הכתובת של האתר:   www.uriorbach.co.il
מובן שהניוזלטר הזה יוסיף להישלח לכם מעת לעת.
 
לאתר המושקע אחראים חברת Tween-id ואיציק מרמלשטיין מהאוניברסיטה העברית שהוא מתמחה העוזר לנו גם במלאכה זו. עזר להם נציג המשפחה לדורותיה רוני אורבך. הוא עשה זאת ללא תמורה עקב שירות צבאי פעיל, איסור על העסקת קרובי משפחה, ובעיקר הבטחה שאם לא יעזור יימחק מהירושה.
אגב, גם פייסבוק יש http://www.facebook.com/profile.php?id=1300171872.
 
ובראש סדר היום.
מה שקובע את תחומי העיסוק שלך הוא לא תמיד מה שאתה בוחר. הקפאת הבנייה ביו"ש על ידי הקבינט הפכה בתוך שניות להיות הנושא החשוב, החם והבוער. סיעתנו מתנגדת להקפאה והבענו את עמדתנו זו בכנסת (בהצבעות שלי באי-אמון) ובממשלה. הנה דווקא תזכורת מתשדיר בחירות שלי שנשאר תמיד מעצבן ואקטואלי…  http://www.youtube.com/watch?v=WUnCLRgm148
 
לעניין ההקפאה התייחסתי במגוון התבטאויות וראיונות תקשורתיים, והוא יעמוד לצערי במרכז תשומת הלב בתקופה הקרובה. זה לא פוטר אותנו מלעסוק בכל שאר הנושאים שגם למענם נבחרנו, אבל אין ספק שהעיניים הבוחנות יותר ילוו את התנהגותנו הפוליטית בנושא רגיש זה. בהפגנה הגדולה בירושלים נאמתי בפני ההמונים ואמרתי שנמשיך להתנגד להקפאה מפנים ומבחוץ, לפי הצורך. האמת שזו פעם ראשונה שיוצא לי לנאום בעצרת המונים שכזו, ואני חייב להגיד שהסאונד, הבמה הגבוהה והצעירים הצועקים משהו במקהלה מתחת לבימה לא מאפשרים בעצם לומר דברים אירוניים, קצת סרקסטיים, אלא בעיקר לנהום עם אצבע מונפת. לא, אני לא אוהב את זה, ממש לא. אבל אני בהחלט מבין למה יש פוליטיקאים שמסוגלים להתמכר לנאומי כיכרות.
 
התנגדות לסרבנות
אנחנו בבית היהודי מתנגדים בתוקף לגילויי סרבנות של חיילים ולהפגנות פוליטיות במדים. כמו שכבר ציינתי בעבר, הביקורות מימין על עמדה זו הן תמיד גלויות וקולניות ואילו התמיכה בנו היא שקטה ומנומסת. אנחנו עומדים על שלנו ואני חושב שהסרבנות היא הרסנית ומסוכנת למדינה, לצבא וגם לציבור שלנו. לטעמי, דבריהם של רבנים ובעיקר רבני ישיבות הסדר בעד סרבנות הם דברים בעייתיים מאוד, אף כי אין למערכת הביטחון זכות לקבוע לרבנים אזרחיים מה מותר להם לומר ומה אסור. בקיצור, עמדה מורכבת אבל ברורה. בעקבות הוצאת ישיבת הר-ברכה מההסדר והפשרה שהציעו רבני ההסדר פרסמתי טור זה ב-YNET:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3822778,00.html
בוועדת הכספים עיכבתי, יחד עם חה"כ זאב אלקין ואורי אריאל, אישור תקציב של 3 מיליארד ₪ למערכת הביטחון עד שיועברו 22 מיליון ₪ לישיבות ההסדר ולמיגון אוטובוסים ביו"ש. הלחץ הכבד עבד והבעיה לקראת פתרון.
 
ובבית הפוליטי פנימה
בימים אלה התחלנו בדיון מעמיק בבנייה מחודשת של מוסדות הבית היהודי. לפני כחודש שיגרתי מכתב מיוחד לכל פעילי המפד"ל הוותיקים ולעוד כמה מאות ובו פירטתי את עיקרי תוכניתי: מפקד כללי ופריימריס לראשות התנועה, מרכז מצומצם בן 300 חברים עם כמות גדולה במיוחד, כשליש, של צעירים ונשים. המכתב הניע תהליך של דיבור וחשיבה ובעקבות התגובות הרבות אנחנו נכנסים למסלול של עבודה. עבודה מפלגתית היא אחד מהתחביבים המהנים ביותר לאיש פוליטי. אתה צריך לומר לכל אחד: "אתה צודק, לא חשבתי על זה, ממש הארת את עיני…" ושאר דברים נכונים שכאלה. אני משתדל לומר דברים כאלה רק כשאני באמת חושב שהאדם מולי צודק, ולכן לפעמים אני מוצא את עצמי מתווכח שעה שלמה באיזו חתונה עם חבר מרכז לשעבר. "תגיד לו שהוא צודק וזהו" נוזף בי אסי, עוזרי הפרלמנטרי, "זה לא עירית לינור שאתה צריך להתווכח איתה…"  האמת? צודק אסי, אבל אני בכל זאת מתווכח איתו.
 
במקביל למהלכים פנימיים, נערכה פגישה בביתי ובה התכנסו חברי לסיעה השר הרשקוביץ וח"כ אורלב, ביחד עם שניים מהאיחוד הלאומי, הח"כים כצל'ה (המכונה גם יעקב כ"ץ, אבל הוא לא עונה לשם הזה) ואורי אריאל. מטרת הפגישה היתה להתחיל לחשוב באופן חיובי על עתיד פוליטי משותף. עם כל ההבדלים, רבים מאיתנו מסכימים שאין היגיון בריצה בשני ראשים מתנגחים. בעקבות ההקפאה שלח השר הרשקוביץ מכתב נרגש לכצל'ה ובו קרא לו להתאחד. הפעם החברים מהאיחוד הלאומי הגיבו בקרירות יחסית עם טקסטים כמו "קודם תצאו מממשלת ההקפאה ואז נראה", אבל לא לקחנו את זה אישית. ככה זה בדייטים.
 
הצעות חוק
החוק להגבלת השתתפות ילדים במטווחי-ירי עליו דיווחנו בעבר ממשיך להתקדם ועבר בקריאה ראשונה בכנסת. נראה שבשבועות הקרובים הוא יגיע לקריאה שנייה ושלישית והוא עתיד להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חוק נוסף שלי שעשה דרך מקוצרת ועבר בקריאה טרומית הוא חוק האוסר על מכירת אלכוהול בתחנות דלק ובחנויות הסמוכות להן. לא הגיוני שעל הכביש יימכרו משקאות שהם אחד הגורמים הבולטים לריבוי התאונות. בינתיים עלו הצעות חוק לאיסורים גורפים יותר בנושא.
חוקים נוספים שהנחנו על שולחן הכנסת עוסקים ברובם בנושאים בעלי משמעות חברתית: חוק העוזר לחולי הצליאק בישראל ונועד לסייע ליצרני מזון ללא גלוטן הוגש ביחד עם ח"כ אילן גילאון ממרצ.
חברי כנסת מכל סיעות הבית ואני בתוכם יזמו הצעת חוק לביטול עמלות העו"ש של הבנקים.
הגשתי הצעת חוק לסימון על מוצרי מזון המכילים סוכרים ושומן טראנס. מטרת החוק היא לעודד צריכה נבונה ובריאה של מוצרי מזון בעיקר על ידי ילדים ובני נוער.
ועוד חוקים בקצרה, שיזמתי לבד או ביחד אם אחרים אליהם הצטרפתי: ענישה לעבירה חוזרת; בחירת נציגים מיו"ש למועצת הרבנות הראשית; איסור תיקון כלי רכב במוסכים בלתי מורשים; חוק של חברי ועדת כספים על ביטול היטל המים, חוק חופש המידע – אכיפה ועוד.
 
ועכשיו – אפשר לקנא, אבל רק קצת: נסיעה ראשונה לחו"ל. אם הייתם נוסעים לאירופה לא הייתם בוחרים במסלול שהמשרד לאיכות הסביבה בחר למשלחת הישראלית שבאה לבחון את ההיערכות לחוק האריזות. במשך חמישה ימים סיירנו במזבלות המיחזור המעולות של אירופה ולמדנו איך עושים כסף מזבל. התהליך של הפרדת פסולת וניצולה הנכון הוא בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. מול האמירה הנפוצה שהשמענו לעצמנו בכל רגע נתון "בישראל זה לא יילך" עמד המשפט "אבל אין ברירה". נושא הגנת הסביבה הופך לנושא עולמי חשוב (ועידת קופנהגן המתקיימת בימים אלה היא הסימן) אבל לא מדובר רק בעניין אופנתי או כלכלי, אלא בחיי אדם.
 
ולפינת ההצטנעות המזויפת. בכנס שדרות לחברה בו נטלתי חלק נערך סקר ובו נשאלו הנסקרים מיהו בעיניהם הח"כ המושחת ביותר ומיהו הישר ביותר. השר הנבחר הוא בני בגין, והח"כים הנבחרים הם ניצן הורוביץ ממרצ ואורי אורבך מהבית היהודי, שזה אני. מדובר כמובן בסקר שטותי, אבל יותר טוב לצאת הכי ישר בסקר שטותי מהכי מושחת באותו סקר. מה שבכל זאת ניתן ללמוד מהסקר, זה שהציבור לפחות לא חושב שהתקלקלתי בשנה שאני בפוליטיקה. גם משהו.    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/967/780.html
 
כמה סיורים בשורה אחת:
השתתפתי בפאנל על הכביסה המלוכלכת בציבור הדתי שנערך בפ"ת, סיירתי בירוחם ובדרום, נאמתי בהפגנה למען בניית שכונה חדשה "מבשרת אדומים" במעלה אדומים, בסוכות הופעתי בסוכה פתוחה ברמת אביב בעקבות מתיחות שהיתה שם בין דתיים לחילונים, השתתפתי בהקפות שניות בצופים שבשומרון, ביקרתי במכון ארץ חמדה בירושלים ובמכון פוע"ה ובבית הרב קוק, ביקרתי בקריית שמונה ובאירוע גדול לצעירים של "מעלה" בהיכל שלמה. הייתי בכנס שדרות לחברה ונכנסתי בדרך גם לניצן, היישוב של עקורי קטיף. והיו גם שני ביקורים רגישים במיוחד, בלי כל קשר ביניהם. השתתפתי בכנס אישים ורבנים למען העלייה להר הבית. אף שאינני מהפעילים הקבועים למען עלייה להר, אני חושב שהריבונות של ישראל בהר הבית אינה עניין שולי וגם חברי כנסת צריכים להשתתף במאבק על זכות זו.
קבוצה בשם "חברותא" של הומואים דתיים ביקשה לפגוש אותי לשיחה. התלבטתי קלות והסכמתי להיפגש עמם ולשוחח על עניינים שונים הקשורים בזיקה שבין זהותם ונטייתם לבין
 
 
השתייכותם לחברה הדתית. זו לא שיחה פשוטה, ואני סבור שיש מקום להקשיב גם לקולות האלה הבאים קודם כל מתוך מצוקה ולא מתוך התרסה.
 
 
ולסיום – לא מזהים אותך:
כל הדוסים דומים.  מגיע בחור חובש כיפה לבית מרקחת ומבקש בקול רפה כדורי ציפרלקס, משהו נגד דיכאון. הרוקח רוכן אליו ואומר לו: אתה יודע שאתה יכול לקבל את זה מהכנסת בחינם?
לא, לא – אומר לו הבחור  – אני אקח את זה פה.
אה –  אומר הרוקח – אתה לא רוצה שיידעו…
עכשיו יש רוקח בירושלים שחושב שחבר הכנסת אורבך לוקח ציפרלקס.
לך תסביר לו שמי שבא אליו זה בכלל חנוך דאום…
 
כן מזהים אותך: 
ביקרתי בסופרלנד עם המשפחה (כן, החיים הם גלגל ענק) ושלושה ילדים קפצו עלי כשראו אותי: "הי, אתה מערוץ הכנסת… "
 
הצוות המסור שלנו עומד לרשותכם.
הטלפון בלשכה הוא: 02-6408167/8
עידית שמואליאן מנהלת את הלשכה והטלפון שלה הוא 054-5450405
אסי טלמון הוא יועץ התקשורת וגם היועץ הפוליטי וטלפונו הוא 050-7582286
כל פנייה, תגובה והצעה  תתקבל בברכה.                                                                                                                                                                                                                                                                             
 
אורי אורבך