ח"כ אורי אורבך

חבר הכנסת אורי אורבך אמר היום בעת הדיון המיוחד בכנסת על מדיניות החוץ של ישראל, כי מדיניותה של ממשלת נתניהו נועדה להרוויח זמן ולתמרן, ונראה כי נתניהו פוגע במדיניות הפנים כדי לקדם את מדיניות החוץ. ראש הממשלה שנכח לאורך כל הדיון התעניין במקור של הפתגם שחבר הכנסת שזר בנאומו. הנה הנאום המלא:

אדוני היושב ראש, אדוני ראש הממשלה. יש פתגם של תרנגולות שנותן לתרנגולות בלול עצה טובה: "הטילי ביצה מעת לעת, ולא תתראי עם השוחט". לפעמים אני חש שמדיניות החוץ של מדינת ישראל הולכת על פי הפתגם הזה, שמיועד לתרנגולות. כלומר: מדי פעם אנחנו נזרוק איזו עצם, איזה זרד, לתוך המולך הזה שרוצה איזה אקשן, איזו פעילות – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:  מה המקור? מה המקור?

השר זאב בנימין בגין: לשון העם. אמרה עממית.

אורי אורבך (הבית היהודי): אמרה עממית – אני שמעתי את זה מתרנגולת אחת שהכרתי. בסוף דרכה, אגב.

הנמשל הוא מאוד ברור. זה אומר: בואו ננפק משהו כדי שלא נגיע אל המקום הנורא מכל. כשאני שומע את ההצהרות על שתי מדינות לשני עמים, ואחר-כך את עניין ההקפאה ועוד כל מיני הצהרות, אני מרגיש, אולי אני טועה שזה לא נועד כדי להגיע לאיזה תוצאה בסוף, אלא כדי להרוויח קצת זמן, כדי לזרוק זרדים לתוך האש הבוערת, כדי שהיא תמשיך ולא תכבה לעולם.

אבל אני חושב שבני אדם בניגוד לתרנגולות צריכים לזכור לפעמים גם את השקפת העולם הבסיסית שלהם. השקפת העולם הבסיסית אומרת שאתה לא יכול רק לכדרר כל החיים, ולא להבקיע אף פעם, שיש לך דברים שהם עקרוניים, שאם אתה מחליט להקפיא בנייה ביהודה ושומרון, אז מקום קפוא, מקום תחת השמש, כמו שכתוב בשמו של איזה ספר ידוע, שהוא קפוא – זה בניגוד להשקפת העולם הבסיסית, במקרה הזה, של ראש הממשלה.

אם מדיניות חוץ היא כולה רק תמרון, ולא נובעת מתוך איזה אמונה מהי המטרה הסופית, אז יש בעיה. אני חושב שכשמנהלים מדיניות חוץ, אמר פעם הנרי קיסינג'ר, שבישראל אין מדיניות חוץ, אלא הכול זה מדיניות פנים. אני חושב שפה ראש הממשלה וגם שר הביטחון לא נותנים דעתם די הצורך למשמעויות של מדיניות החוץ על מדיניות הפנים, וחלק גדול מההצלחה, ולו הזמנית של מדיניות החוץ, באה על חשבונם של דברים מאוד עיקריים ומאוד חשובים ממדיניות הפנים. ואני מדבר על היחס לציבור הדתי בפרשיות האחרונות, גם של ההקפאה, הסכסוך התמידי שהממשלה גם אשמה בו, ובעיקר שר הביטחון, עם ציבור המתיישבים, ועכשיו עם ישיבות ההסדר, יש לו השלכות קשות מאוד.

כדי שאנחנו לפחות, בציונות הדתית, נרגיש קצת יותר קרובים זה לזה ומאוחדים מול מדיניות לא מובנת של שר הביטחון ושתיקה רועמת של ראש הממשלה נצא היום לסיור משותף, חבר הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי ואני למכון מאיר בירושלים, שמסמל אחדות ישראל, וקירוב לבבות בין דתיים לבין חילוניים, ואולי זה ישפיע גם על קירוב בין המפלגות האחיות – האיחוד הלאומי והבית היהודי, בתחילה של דרך שאולי בסופו של דבר גם יהיה לזה הד ומשמעות פוליטית.

ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים לזכור שמדיניות חוץ שבאה על חשבון מדיניות פנים, שדוחקת לפינה ציבור כל כך חשוב ויקר, לפעמים, סתם בגלל כוחנות ולא מתוך מחשבה, התוצאות שלה עלולות להיות הרות גורל והרות אסון.

לכן אני מבקש מראש הממשלה ומהממשלה: לא רק לתמרן, לא רק לכדרר, לא רק להטיל ביצה מעת לעת. אלא לדבוק במה שאנחנו מאמינים, באמונות היסוד שעליהם הצהיר ראש הממשלה כל הימים. תודה.