��כ�� פעם שאני מג������ למ��ום כלשהו בשומר��ן, ב���� הבית ��צבי��������
������������ל ������ז�������� ��������ק������������������ד�� בערפ���� ����אנ����: "ה����������ם א���� ��אות ������������������בה כל כ��������, אבל ביום ט��������ב א��ש����������������������������������������������������
ל����������א������ת א���������������������������������� חדר��
".

מה מסתתר מ������חור���� ה"בי����ם טוב רואים �������� חדרה"?

וב��������, ��כבו�� יום חגכ�� ול����גל שלוש��ם ��������נו�� ����ואל ולאור
הק��ת ��מצפור ��נה����ר ��������������������ה, נתתי כמ�� ��������ימנים ב������יפוסי�� �������� שוחרי ח��ר�������� ��מ��קיפי��, אלו
שאת�� ב������ ����ליהם הב��תה ו��ם ��ת����קש����������ם לק����ת א��������תך ��מרפס������������; האנשים שה�� ����������א רק ח��ק מ����נ����ף,
������א ה������������ף ה��א ממש ����לק מהם.
 

י�� את אוה������������������������ הנוף והמ����חב������������������, ����אומ����������: "ת����ה ב��יזה
מקום נפלא א��י גר. על פ����ת ���� ע������ ה������ף הכי י������������ ������א��ץ. ממ���� ����חיות ב����ו�� גל����יה. ��������ום
דב���� לא מסתי�� לנו ��אפשר מכ����ן ל������������אות מ��ש ����ד הים, ממש עד ��דרה".

ו��שנו אוה�� ����או�������������������� ��נ������������������י, ��וחר הגנת ������ביבה:
"��������שום, ����נ����������ו�� א��������ויר צח. ������������אף את ה����ח לנחיריך. ��ראה למ������ה ��ם את האר������������ות ש������
��דר��. רו������ה ����ת ������עשן ����חו�� ��������הן מזהם את האוו������������?" ����אז ה���� ��ו������י�� בה��מו���� של
מ����חלים: "תא����י�� לי, ������י שגר ��חדרה הוא הח������וץ האמ��ת��. או בג������ש ד����, ����������ם ��ל הל��������
����זו".


מחרה-מ������ק אחריו הבי��חונ����סט ה������ופם: "��יו�� הר����ות
לא טוב��" – ������ו������������ ����������חיל במש��ט הק����וע ����� "אבל ביו�� ��וב ����ואים ��ת אר��������ת
החשמל בחדרה. תא���� ל���� ��������נק������ה ����ו י������������������ החמ����ס. ����וא הרי ישר מור���������� לך ר����ט��ת על
ה����ובות ומ����יך ל���� את כל המ��ינה".

��ב������טחוניס��������ים אוהבים לראות מהייש������ב שלה��, ביום ט��������ב
כמ��������������, ��ם את נת��"ג. ��ם ���������� הטקסט מת��יל ע�� "היו�������� ה������אות לא ����ו��������"
����מק����������������ח ב��כנ�������� למטו����י�� פ��וס תיא�������������������� פלסטיי�� על ��ה שטיל פ��ג'ר אחד עו������������ ����מטוס בואינ����
ע���� 356 נו����י�� פל���� הצו��ת
.

ו��יד הבי����������ח������ניס�������� ניצב ��א������רטג-ה��ס����������������ירן מ������ן טיולי
השמאלנ����ם לשומ��ון שמ����������יף כ������ "ז���� נקודה אסטר����גית שמי ששול�� ב�� מונע א�� פלישת
��אוי�� לארצנו ��������לכ�� אס��ר ����������מ��ב���� ל��ג���� מ�������� ש���� קוראים 'השט��ים'. ��הי�� פה בזמנו אבר������
גלעד, ��וע�� מ���������� ומע����כת ��י���������� האר�� וכולם ��שתכ������עו ��יד ��בכ���� הס��������ם ש������������ אנ������נ�� חייבים
להישאר ����".

ו��יד בא התנ"כיסט. ������ה שלא עו��������ה ע���� ג��עה בלי
��נ"ך ביד או חתיכת פ����וק לשעת חירו��: "היום לא ��������ואים ����ל כך ט��ב",
הוא פ������תח ב��ס�������� מן הספרי�� החי������ונ��י��������, אבל "שא נא עי������������ך וראה מן המקום אשר את����
שם, צפונה ונגבה וק��������������ה וימה, כי את כל ה����ץ אש�� ��ך ������תננה ול����רע�� עד ��ולם
".

עיק��ו ��ל דבר, כ����ם רוצי�� ב��ו�� ט��ב ��רא����ת א���������� חדרה.
(א��������������י ח������ ממי ש�������� בח��ר�������� עצמה?) ������ני בתור ש���� בישרא������, בא ��פ������ ג�� ��י ����י ק��ת אוהב
����וף, ומ������וד א��הב ��������נ"ך ואת ארץ ישראל ו����צ�� ביטחון, ואנ�������� ב��ד ש����מט������סי�� ינח��ו
ב��טח������. אבל א����י שמ���� להיו�� ב����צפור היפה הזה לא רק כ�� אני רו���������� ����ר����ות א�� ��������������������רה, ��לא
כי א��������י רו������ה ��ר��ות ����ת��ם, א����ש�� פדואל ה��קרים, ��ונים ������������ח��ם את היישוב. לא רק בג����ל
ש��ו נקודה אסטרטגי���� וביטחונ����, א��א משום שאנ�� שמח ����א��ת ����������ו��ים בוני�� יישו�� באר��,
מוסי��ים עוד נ����בך ��חי��הם ונאחז����ם בא��מתנו
.

��������כן, ג���������� א���� רואי�������� ב����ו�� טוב א�� ח��רה א������ נתניה, וגם ��ם
הראות באיזה יום לא כל כך טובה, זה ��א ����נה כ��ל. ����ל ������ם ��א��ם ממשיכים לפתח ������������������
המקום ����������������ה הו�� יו�� ����������, והו�� י������ם של ראות ����ו��ה ו��עו�� ט����ה והו���� יו�� שע������������י�� אמר
הנביא ��שעיהו: "מה ��א����ו ע�� ����הרים רגל�� מבש������ מש��י�� של�������� מבשר ����������, ��שמי������ ישו��ה
����ומר לצ������ו���� ����������������לך אלו��יי������: ק����ל צופ����������ך נשאו ק����������ל יח������������������ו יר��נו ��י עין ב����י�� י��או ��שוב
ה' צ��ון".

ועוד ������ו�� י������ם שבו ��גיעו לחד������ה, ������������ם זה יהיה יום ט��ב
והר����ות ת�������������� טו��ה, תצ��י��ו על ה��������������ים ות����������������דו: "אתה רו������ה א���� ������י����ו���� ה������������ד��ל
ו��מצפור שם ������ופ��������������? ��ה פדו��������".