מדוע אנחנו "הבית היהודי" נשארים בממשלה גם בעת הזאת של הקפאת הבנייה? תשובתו של ח"כ אורי אורבך.
מתוך שאלת השבוע בעיתון בשבע – בעקבות ההליכה שמאלה של נתניהו, האם כדאי לימין להפיל את ממשלתו?

"אין חלופה טובה יותר" – ח"כ אורי אורבך – 'הבית היהודי'

עד כה, פרישה מממשלת ליכוד באה תמיד על רקע מדיני. כשהממשלה הלכה שמאלה. גם אז פורץ תמיד ויכוח מוצדק מתי הוא העיתוי הנכון לפרוש. האם לאיים או לפרוש כדי למנוע מהלך מדיני, האם לפרוש כדי לא להיות מוכתם בהחלטות מדיניות מסוכנות, והאם פרישה על רקע מדיני לא מקבעת את הציונות הדתית כמי שמתעניינת רק בנושא המדיני וההתנחלויות ולא בנושאים ובאינטרסים אחרים. על מה פורשים – זו בעיני השאלה המרכזית שעלינו לשאול את עצמנו ביושר.

לדעתי, אנחנו צריכים לעשות מאמצים כבירים כדי להיכנס לממשלה וכדי להישאר בה. עד גבול מסוים, כמובן. השותפות שלנו בממשלה עוזרת לנו גם להחזיק פיזית (בהצלחה יחסית לכוחנו) את מוסדות הציונות הדתית, מאפשרת להילחם על דמותה של הרבנות  והיהדות ברחובה של עיר (בהצלחה הולכת וקטנה).
הציבור שבחר בנו בבחירות האחרונות, בעיקר על רקע הפילוג המיותר, הוא ודאי ציבור ששוחר שותפות שלנו בקואליציה עם הליכוד ולא שנהיה מאלו ששום ממשלה איננה מספיק טובה בשבילם ותמיד הם יודעים לומר רק כמה "אפילו בממשלת השמאל הקודמת היה יותר טוב".
הימין הפיל ממשלות, משמיר ועד נתניהו ותמיד החלופה היתה גרועה יותר. במקרה של החלטות מעשיות חמורות במיוחד, יש לשקול פרישה מהקואליציה מסיבותינו שלנו. אבל עלינו לזכור כי אם תיפול ממשלת נתניהו על ידי הימין, לא תקום בקרוב ממשלה ימנית יותר.
אוסיף רק שאם נצליח לאחד מחדש את כוחה של הציונות הדתית, מהלך שגם חבריי ואני שוקדים עליו בזהירות בימים אלה עם חברינו ב"איחוד הלאומי", נוכל לבוא לכל ממשלה בעמדת השפעה גדולה יותר. אבל אם בכל רכבת ממשלתית נהיה תמיד על תקן של הנוסע הקופץ החוצה בכל פעם שהרכבת מתקשה בעליות, נישאר תמיד מרוסקי איברים על הרציף.