ח"כ אורי אורבך

מתוך נאומו של ח"כ אורי אורבך במהלך הצבעת אי האמון בממשלה:

אורי אורבך (הבית היהודי):

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני נאנח בצער ובהזדהות, כל כך הרבה פעמים קיוו פה, הנה, או-טו-טו, רק נקפיא, רק נשב, רק נדבר, ויבוא שלום עלינו ויהיו כאן שתי מדינות.  אשליה, היא מתחזה תמיד בתחילת דרכה לתקווה. אבל מדובר באשליה. הפלסטינים לא יחדשו את המשא-ומתן כל כך מהר בגלל הפיתיון, אבל גם אם הם כן יחדשו, זהו פיתיון מורעל, פיתיון לא ראוי, כי אני מתנגד, כי אנחנו מתנגדים להקפאת ההתיישבות ביהודה ושומרון, גם אם מדובר בהשהיה בלבד ובעוד עיכוב בבנייתה של ארץ-ישראל ובדחיקתו של חזון שתי המדינות.

אמרתי לא פעם ואני אומר את זה שוב, שראש הממשלה, שוודאי רוצה הסכם מדיני, גם אם הוא לא מאמין לו, הוא  קורץ פעם לפה, פעם לשם. הוא קורץ לנשיא האמריקני אובמה ואומר לו: הנה, אני מסדר לך עכשיו הקפאה, אני מנסה להתניע את המשא-ומתן. אני  אסתדר עם המתנחלים האלה. ובעין השנייה הוא קורץ למתנחלים האלה ואומר להם: אל תדאגו, לא יצא מזה שום דבר, הרי אי-אפשר לסמוך על הפלסטינים, או נכון יותר, אפשר לסמוך  שהם ישבשו הכול. קורץ לכאן וקורץ לשם, אבל מי שמסתכל עליו מקדימה רואה מצמוץ. מי שקורץ בשתי עיניים בעת ובעונה אחת – רואים מצמוץ. וההקפאה הזאת של הבנייה בארץ-ישראל שלנו, ביהודה ושומרון שלנו, אדוני ראש הממשלה, היא מצמוץ, ואנחנו מתנגדים למצמוצים בבנייתה של ארץ-ישראל.

אמר השר יולי אדלשטיין, שר בממשלה, שאל את ראש הממשלה כהאי לישנא, הוא שאל אותו: אדוני ראש הממשלה, אם יתפוצץ צינור בבית שלי בגוש-עציון, לא אוכל לתקן אותו? השר יולי אדלשטיין לא נמצא פה, אבל אני אומר לו, כבוד השר: אתה תוכל לתקן את הצינור בבית, אבל יש צינור אחד שאי-אפשר לתקן, קשה מאוד לתקן, זה  הצינור שמחבר בין הליכוד לבין ארץ-ישראל, זה הצינור שמחבר בין תנועת ז'בוטינסקי המפוארת להתיישבות בשטחי ארץ-ישראל ששוחררו ב-1967.  רבותי בליכוד, יש לכם סתימה, יש שבר בצינור המחבר בין ארץ-ישראל השלמה לבין הליכוד.

אורי אורבך (הבית היהודי):

בינתיים צריך לשחרר כמה סתימות בממשלת הליכוד, והסתימה והקיבעון והקיפאון וההקפאה, אלה הדברים שאי-אפשר לתקן כל כך בקלות. ומרוב תמרונים, מרוב קומבינות ומרוב פחד וחשש ממה יגידו ומה יאמרו, אנחנו נשארים בלי בנייה ביהודה ושומרון. גם אם זה באופן זמני, הזמני הזה עלול להפוך למשהו קבוע. מרוב תמרונים, אדוני ראש הממשלה, מר נתניהו, עלולים עוד לקרוא לך בנימין תמרוניהו. כל הזמן מתמרנים, ואין השקפת עולם סדורה שאומרת: עד כאן, לא להקפאה, לא לשבר בצינור הזה, המחבר בין הליכוד לבין ארץ-ישראל. תודה.