זהו הנאום של ח"כ אורי אורבך בכינוס המליאה בו נכח ראש הממשלה לבקשת 40 חברי כנסת.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, מחאת האוהלים נמשכת ואני פונה אליך מכאן: לך אליהם, דבר אתם, הקשב להם! אלו לא אנשים זרים ולא מחנה פוליטי עוין, אלו הילדים שלנו, הילדים שלך, החברים של הילדים שלך. הצעקה שעולה מתל-אביב וממקומות אחרים היא מצוקה אמיתית. גם אם זאת לא מצוקת העניים, זאת מצוקה של אזרחי ישראל הצעירים. ולכן אל יגבה לבנו ובל נחפש להתעמת אתם על רקע של שמאל או ימין, גם אם יש אלמנטים כאלה בתוך המחאה הזו. מוטב להקשיב להם.

אני לא מבקש ממך, אדוני ראש הממשלה, שתמיר את דתך האידיאולוגית והכלכלית, אבל הצעקה שעולה מהמקומות הללו, מהמאהלים האלה, מחייבת אותנו להקשבה ולחשיבה. בתוך האמונות הכלכליות שלנו אפשר למסוך את מה שאומרת הצעקה הזאת. כי מה שנמצא כאן בנסיגה קשה כבר שנים הרבה, עוד לפני הממשלה הזאת, אבל בממשלה הזאת אולי במשנה תוקף, זה הידרדרות של שורה שלמה של השירותים הציבוריים הניתנים לאזרחי ישראל. לא כל שירות ציבורי, אבל מרגישים את זה ברפואה כבר שנים, ומרגישים את זה בחינוך כבר שנים, ואנחנו תמיד נדרשים לעשות את הביטוח המשלים והמושלם והפלטינום והזהב, גם בבריאות וגם בחינוך ובתחבורה ציבורית, רק להוסיף קצת כדי לקבל את מה שהיינו צריכים לקבל בחינם. כי הרי את מה שאנחנו מקבלים בחינם, אנחנו לא מקבלים באמת בחינם, אנחנו  משלמים מסים, אנחנו משלמים ביטוח לאומי. ראוי לנו לקבל את השירותים האלה באופן ראוי.

והערה לסיום לחברי ממפלגת קדימה, שעכשיו סונטים בראש הממשלה, מילא אם הייתי שומע את הטענות, ואני שומע אותן מהמחנה הסוציאל-דמוקרטי בכנסת וממחנה השמאל שרוצה מדינת רווחה. אבל ההבדל הכלכלי ביניכם, אנשי קדימה, לבין הליכוד, שממנו רובכם באתם – אי אפשר לראות אותו אפילו "בזכוכית מגדלת של שען חרש", כמו שאומרים הגששים. אי אפשר. אי אפשר לראות את ההבדל. לא היה פה יותר טוב בתקופת קדימה. ובכלל, זו פעם ראשונה בכלל שאני רואה שמחנה פליטים תומך במחנה אוהלים. אבל זו הערה פוליטית.

ועל כן, אם היו שומעים מכם כל השנים כיצד אתם נלחמים למען העובדים, והפועלים, והדיור, בהצבעות, ובחוקים, וההסתייגויות שלכם היו ברוח המחאה הזאת שעכשיו נשמעת מתל-אביב וממקומות אחרים, החרשתי. אבל אתם צדיקים כמו ההוא – ואסיים בזה – שמכר חלבה ב-100 שקל לקילו. אמרה לו אחת הקונות: 100 שקל עולה קילו חלבה? אצל משה זה עולה רק 80. אמר המוכר לאישה: לכי למשה ותקני ממנו ב-80. אמרה לו: אבל אצל משה אין. אמר לה: כשאצלי אין גם אצלי זה 80.

עכשיו, אצלכם, כשעכשיו אין לכם את השלטון, וכשעכשיו אתם לא קובעים ולא מחליטים, עכשיו יש לכם לכולם. עכשיו אתם מחלקים דירות, וחינוך, ותחבורה ציבורית, ואתם ממש עולים על גדותיכם, שופעים. אני כבר מתחיל להתגעגע.

ולכן כדאי להתגבר על הגעגועים. מידי פעם אני נזכר, מסתכל עליכם ונזכר בשלוש השנים שלכם, שהיו שם גם יתרונות – אני לא זוכר כרגע מה – אבל היו הרבה חסרונות. אל תתייהרו על הליכוד, כי בסוף – על היתרונות ועל החסרונות – רובכם ליכודניקים. תודה רבה לכם.