הכנסת השמונה-עשרה

 הצעת חוק של  חבר הכנסת                   אורי אורבך 

                                                                                   

                                                           פ/2848/18                              

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"א–2011

תיקון סעיף 3
  1.  

בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[1], בסעיף 3 –

 

 

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "ארץ מוצא" יבוא "מקום מגורים";

 

 

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

"(א1)  יראו הפליה מחמת מקום מגורים כהפליה אסורה לפי סעיף קטן (א), אם הוכח כי הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות ובאותם תנאים, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה; לעניין זה, "מקום" – שטח המדינה, לרבות האזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007[2]."

דברי הסבר

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים. ואכן, החוק מאפשר לכל אדם הסבור שהופלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות לתבוע את מי שעיסוקו בהספקת המוצר או השירות ציבורי או בהפעלת המקום ציבורי אשר הפלה אותו בניגוד לחוק.

לאחרונה הסתבר כי קיימת תופעה של הפליה על בסיס מקום מגורים. גופים שונים שעיסוקם בהספקת מוצר או שירותים ציבוריים מפלים קבוצות רחבות באוכלוסיה בהספקת המוצר או השירות הציבורי על בסיס מקום מגוריהם. לעתים השירותים או המוצרים כלל אינם מסופקים לאותן אוכלוסיות, המתגוררות באזורים מסוימים, דוגמת היישובים היהודיים ביהודה ושומרון או הכפרים הערביים באזורים הפריפריאליים, ולעתים השירותים והמוצרים מסופקים למתגוררים באזורים אלה, אלא שדרישת התשלום עבורם גבוהה מזו הרגילה.

הצעת החוק מבקשת לתקן מצב זה, ממנו נפגעים אזרחים רבים, יהודים ושאינם יהודים. הצעת החוק מוסיפה לרשימת השיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי, את מקום מגוריו של אדם וקובעת מבחן פשוט על מנת להבחין בקיומה של אפליה על בסיס מקום מגורים – מבחן המרחק הדומה.

לפי הצעת החוק, הפליה על בסיס מקום מגורים תתקיים בכל מקום בו הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו ולא סירב כאמור, באותן נסיבות ובאותם תנאים, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה.

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ב בשבט התשע"א – 17.1.11

 

[1] ס"ח התשס"א, עמ' 58.                                                                   

[2] ס"ח התשס"ז, עמ' 364.

תגיות: , ,