‫תגובות לפוסט: "בשביל לסגור מרפסת, מוכנים לגלח הר"‬

‫מאת: יעקב לקס‬

‫יעקב לקס‬ — Mon, 26 Apr 2010 02:35:19 +0000

"בלי ביורוקרטיה אין דמוקרטיה"
ד"ר יוסף בורג

‫מאת: מאיה ירושלים‬

‫מאיה ירושלים‬ — Sun, 25 Apr 2010 10:56:15 +0000

אורבך צודק. נתניהו מנסה לשכנע אותנו שאם רק נבטל את הבירוקרטיה יהיה יותר טוב. אבל בואו רגע ננתח את הטענה הזו. השחיתות נובעת מרצון של בעלי הון מסוימים להשיג דברים מסוימים שאינם חוקיים או שלא אושרו בתכניות, בשל סיבות שונות (לדוגמא פרוייקטים שאינם סביבתיים, פרוייקטים שאינם משתלבים במרקם העירוני, פרוייקטים שמזיקים לתושבים אחרים. במלים אחרות – פרויקטים כמו הולילנד.
מה מונע פרויקטים כאלה? הכללים. הבירוקרטיה היא רק המבצעת של הכללים והחוקים. כלומר למעשה השחיתות קיימת כי הכללים קיימים, אותם כללים שנועדו להגן על הציבור מפני הולילנדים כאלה.

מה אומר הרציונל של ביבי? בואו נבטל הרבה מהכללים והחוקים החשובים שמגנים אל הציבור, וכתוצאה מכך נצמצם (לא את הבירוקרטיה, אלא) את מספר הכללים שהבירוקרטיה צריכה להקפיד עליהם, ונהפוך פרויקטים כמו הולילנד לחוקיים.

מה עשינו? באמת צמצמנו את השחיתות. כיצד? הכשרנו את השרץ.

זה ממש דומה למה שקורה בעשור האחרון עם בחינות הבגרות. כל שר חינוך רוצה להראות שהוא מעלה את שיעורי הזכאות לבגרות אז מה הוא עושה? מוריד את הרף, ויותר אנשים עוברים. וזה במקום לשפר את איכות ההוראה ולהגדיל את שעות הלימוד.

בירוקרטיה אינה רעה בפני עצמה. מה שחשוב הוא מהם הכללים לפיהם היא פועלת. לפני שמבטלים אותם, צריך לחשוב טוב טוב מה המחיר.

‫מאת: עוד נתגעגע לתופעת המאכערים המכוערת‬

‫עוד נתגעגע לתופעת המאכערים המכוערת‬ — Sun, 25 Apr 2010 08:59:58 +0000

ברכות לח"כ אורי אורבך, וטוב שיש אנשים ערכיים גם בקואליציה.

בתגובה להלל -
חוק התכנון והבניה הוא מסובך, מעיק, מטריד, מסורבל להפליא, אבל לא כל רפורמה היא בהכרח טובה יותר ממצב קיים. הרפורמה המוצעת מפקיעה מן הציבור ומאנשי המקצוע את היכולת לשים את האצבע על הדופק, ומאפשרת אגב כך למי שרוצים ויכולים (מעט בעלי הון) לעשות כמעט ככל שירצו במרחב הציבורי, ששייך לכולנו. נכון, יש עיוות משמעותי כשתהליך התכנון והרישוי לסגירת מרפסת דומה לתהליך תכנון ורישוי למתחם מגורים של מאות משפחות, והעיוות הזה דורש תיקון. אלא שאסור לנו להתעלם מהיבטים מסוכנים של הרפורמה – וכפי שהיא כעת, היא פחות טובה לישראל ולחברה בישראל מן הסרבול הנוכחי.

זאת ועוד – עצם העובדה שהרפורמה קודמה וטופחה בחדרי חדרים בלשכת ראש הממשלה מבלי לשתף את גופי התכנון במשרד הפנים מלמדת שמדובר לא רק בתפיסה מחתרתית, אלא גם ובעיקר במניעים לא ענייניים. הרי גם אנשי משרד הפנים, העוסקים בתכנון שנים רבות, מכירים את הסרבול בחוק התכנון והבניה הנוכחי, והיו שמחים לשנות. איך תסביר שלא רק שלא טרחו להתייעץ איתם כמומחים בתחום, אלא אפילו לא יידעו אותם בפרטים עד שהרפורמה פורסמה.

ואם לחזק עוד את אורי אורבך – הרי שההחלטה שלו לא חשודה כמי שלא מסכים לדרכו המדינית של ראש הממשלה, אלא כמי שלא מוכן לוותר על חברה צודקת. כך היה גם בענין "חוק מינהל מקרקעי ישראל", וכך גם עכשיו. שים לב גם לחוט השני העובר בין הצעות אלה – (1) מפריטים את נחלת הכלל (המרחב הציבורי, מפעלים/בנקים בבעלות המדינה) במחירי רצפה. (2) מייצרים אילי הון. (3) לאחר שכבר צברו הון, מאפשרים (רוצים לאפשר) להם לרכוש קרקעות מן המרחב הציבורי. (4) כשכבר עברנו את כל הנ"ל, אז למה לסבך? בוא גם ניתן להם להריץ מועמדים לרשויות המקומיות, שלאחר מכן יצביעו בעד הפרוייקטים המגלומניים ומשוללי הרסן שיובאו לשולחן הועדה המקומית.

‫מאת: הלל‬

‫הלל‬ — Wed, 21 Apr 2010 16:57:48 +0000

לא התייחסת לטענת נתניהו (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100421_44559) שדווקא עומס הבירוקרטיה יוצרת את תופעת המאכערים והיד-רוחצת-יד.

וכן לעובדה שמערכת אישורי הבנייה בארץ היא המסובכת בעולם – האם זה הפך אותה גם לנקייה בעולם? בקיצור המשוואה שבירוקרטיה=טוהר מידות, איכשהו לא פועלת.